ה"הגנה"

עמוד:11

ה"הגנה" ישראל גלילי לאחר שתל חי נשרפה אמר יוסף חיים בתר : " השמענו כולנו את הד הקריאה החרישית הרוממה של הגיבור כרות הזרוע — טוב למות בעד ארצנו " ? טוב " , אשרי מי שמת בהכרה זו ותל חי למראשותיו" . לאושרנו האמת ניתנה להאמר כי אשרי מי שתל חי למראשותיו וחי ! מכוחה של תודעה זו זכינו למדינת היהודים . ה"הגנה" קמה כפועל יוצא של תנועת שחרור לאומית , שעיקרה תחיה לאומית אנושית חברתית , כביטוי להזדקפות הקומה היהודית — לא בעימות עם העם היושב בארץ , אלא בעימות ציוני עם הגולה , הפיזור , ההשפלה , התלות והיות העם היהודי נתון לחסד ההגנה של זרים . ה"הגנה" קמה ונתקיימה - על תחושת הסכנה לחיים ולמפעל • על קדושת ההתגוננות על הכמיהה לעצמאות מלאה שבתוכה היא אמורה להיות הצבא של מדינת היהודים . , ראשונינו לא הודרכו על ידי התודעה כי הציונות אמורה להתגשם על שדה הקטל . גם בן גוריון קבע ברטרוספקטיבה כי עד למלחמת העולם השנייה לא הניח כי קוממיות ישראל תיכון בכוח הניצחון של צבא יהודי . מושגי היוזמה האסטרטגית של ה"הגנה" בראשיתה לא היו בתחום המתקפה בנשק ובאש , אלא בליווי ההתקדמות בישובם של מרחבי הארץ , ובאפיקי העלייה המותרת והבלתי חוקית . אילוצים אכזריים הביאו את התמורה מנוהגי הבלגה שהיו מוצדקים וריאליסטים בזמנו , אל המארב , ההפתעה , הפריצה , האיגוף , הפעילות שמחוץ לגדר , הגמול . האמת ניתנה להאמר כי לא רק מאורעות חוזרים ונשנים כביטוי לאי השלמה עם התפתחות הישוב העברי , ולא רק מעשי טבח חוזרים ונשנים בצד התעלמות השלטונות וניטרליות אוהדת לתוקפים - אלא תודעת השואה וחווית ההפקרה תרמו לשחרור עכבות וטיפוח קשיות העורף ומוסר הקרב של הלוחם העברי . זכאים אנו לחגוג את ניצחונה של ה"הגנה" העברית בתפקיד אשר יועד לה — משמירה והתגוננות סבילה ומגיבה , ללימוד מתלמודם וניסיונם של צבאות כהלכתם , חריגה ליוזמה ולמבנה צבאי , לקרבות נועזים ומתוחכמים , לחבר מפקדים מעולה , למשטר מילואים תכליתי ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא