מבוא

עמוד:8

השער השני — ה '' הגנה" וההתיישבות מציג כמה מפניו של הקשר החשוב והמורכב הזה . במאמרו "מורשה תל חי בשנת ראשית ה"הגנה" , " 1920 - טוען דר' אלחנן אורן , שאצבע הגליל נשארה בתחומי המנדט הבריטי ובסופו של דבר גם בתחומי מדינת ישראל , בזכות אנשי תל חי וכפר גלעדי , ששבו ליישוביהם לאחר פינויים , בעקבות נפילת טרומפלדור וחבריו . דר' אייל כפכפי מתארת במאמרה "קרקע , מים — וטרנספר בהסכמה בעמק בית שאן , " פרשה לא ידועה של שיתוף פעולה בצד יריבות , עזרה הדדית בצד התנגשויות מלחמתיות , במהלכן של שנות השלושים , שכללה גם הסכם על העברת שבטים בדווים מעמק בית שאן לעבר הירדן המזרחי ; בפרשה זו , רבת התפניות והמהפכים , היו מעורבים : שיח'ים בדווים , מתיישבים יהודים , נציגים של ממשלת המנדט וכן ה"הגנה" והסוכנות היהודית . נועל את השער מאמרו של דר' יזהר בן נחום "יחסה של תנועת הנוער "השומר הצעיר" ל"הגנה" בתקופת מאורעות תרצ"ו תרצ"ט . " לבטיה של הנהגת תנועת הנוער הזו בין הצורך להגיב לדרישות השעה ולהשתלב במסגרת ה"הגנה" לעת מאורעות , לבין הרצון לשמור על המסגרת התנועתית והחשש שההשתלבות הזו תפגע במטרתה ההתיישבותית , באלה עוסק המאמר . עם השער השלישי — פינוי ישובים במלחמת העצמאות מדלג הקובץ אל תקופתה האחרונה של ה"הגנה , " אל חודשי המלחמה שבטרם הקמה צה"ל , ובתוכם אל שלוש פרשיות קשות של פינוי ישובים בלחצה של המלחמה . דר' משה ארנוולד סוקר ומתאר את שלבי "המערכה על הרובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים במלחמת העצמאות , " את המחלוקות המדיניות והצבאיות שנתלוו למערכה , עד להחלטת הכניעה וההתפנות . שגיא טורגן מתאר את "קרב יד מרדכי : פינוי קיבוץ יד מרדכי במלחמת העצמאות ; " את פרטי הקרב הקשה ורב הקורבנות , את מערכת היחסים הבעייתית שבין הקיבוץ לפיקוד הצבאי , את החלטת הפינוי והפינוי , את השאלה האם היה זה פינוי שלא על דעת הפיקוד הצבאי או על דעתו . כמו כן סוקר שגיא טורגן את התגובות הציבוריות המעורבות על הפינוי . השער ננעל במאמרו של אסף אגין שעניינו פינויים של הקיבוצים שער הגולן ומסדה , בעיצומה של המערכה על עמק הירדן . הפרשה שזכתה כבר בעבר לתגובות קשות ביותר , נחקרה על ידי יותר מגורם אחד . התחקיר המפורט שלפנינו בוחן את הקשר שבין העובדה ששני הקיבוצים האלה התפנו ללא אישור ולא תחת לחץ של התקפה ישירה עליהם , לבין תחושתם של חברי שני הקיבוצים , כי הפיקוד הצבאי והמוסדות האזרחיים באזור הפקירום . שלושת המאמרים דנים בפרשות של עזיבת ישובים ושכונה - כתוצאה מכישלון ההגנה עליהם ; פרשות שזכו בזמנם ובמהלך השנים הרבות שעברו מאז - לתגובות , בחלקן קשות , וגם למחקרים . כל אחד מהחוקרים נדרש לבחינה מעמיקה הן של האירועים שהביאו לעזיבה והן של השאלות המתעוררות בעקבות התחקיר , ונוגעות בקשת רחבה של עניינים , החל משאלות של ארגון וניהול קרב ועד לשאלות של תפיסות , אמונות ומיתוסים , שהשפיעו על כל הגורמים שהיו מעורבים באירועים . למרות המשותף לפרשות רב גם השוני ביניהן ולכל פרשה ייחודה שלה , כפי שעולה מהמאמרים שבשער הזה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא