לונצי והעימות היהודי־פלסטיני משה מעוז

עמוד:12

ניתן לומר עליו בפה מלא וללא היסוס , ובלי לפגוע בעמיתיו , שלונצי היה משכמו ומעלה מכל מושל ישראלי ששירת בשטחים מאז . 1967 הוא עשה עבודה יסודית ושיטתית , תוך לימוד מעמיק ומדוקדק של הבעיות ושיחות ארוכות עם ערבים משכבות שונות . הוא השתדל לסייע לתושבי השטחים הערבים בכל מאודו ; ולמרות שראה בהם יריבים קשים — נהג בהם בהגינות , בכבוד וללא התנשאות או זלזול 1 ועל כן רחשו לו ערביי השטחים כבוד רב ; ואפילו בסאם שבעה , ראש העיר המיליטנטי של שכם , העריכו מאוד ונתן בו אמון מלא . מאידך גיסא , כבעל השקפות לאומיות וביטחוניות , רחש לונצי אהדה לפעילות ההתנחלות של גוש אמונים בשומרון וסייע להם במסגרת תפקידו . יחד עם זאת ידע לדרוש מהם לציית להוראות צה"ל וממשלת ישראל , ללא פשרות . גם הם , אנשי גוש אמונים , כיבדוהו והעריצוהו . מערכת יחסים דואלית זו של לונצי — מצד אחד הוא ראה בהחזקת השטחים נכס בטחוני אסטרטגי רב חשיבות למדינת ישראל , וסבר שיש להתנחל בהם . מצד שני , כמזרחן וכאדם בר דעת ורגיש , הכיר בעובדה שהשטחים אינם ריקים מערבים המאורגנים בקהילה לאומית פלסטינית בעלת השקפות משלה , שאינן עולות בקנה אחד עם השקפותיו הוא . לונצי מעולם לא טאטא דילמה זו אל מתחת לשטיח ולא בחר להתעלם ממנה . אדרבה , הוא התלבט והתמודד עם קונפליקט זה עד יומו האחרון וספק אם מצא לו פתרון משביע רצון . הקובץ הזה לזכרו של לונצי עוסק בכמה סוגיות ובעיות שבהן עסק במחקריו והתלבט בתקופת שירותו בשטחים וגם בתקופות אחרות של חייו .

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר