|
|
עמוד:12
לעמוד על בעיות בחקר הלאומיות בכלל . נושאי מחקר רבים מקשים על המבקשים להציג מחקר חסר נטיות , והלאומיות - ביניהם - היא סוגיה שהחוקרים מתקשים להישאר אדישים לה . בתהליך ההתעוררות הלאומית אנו מוצאים שני גורמים מעצבים מרכזיים , שהחוקרים חלוקים לגבי מידת האיזון ביניהם : ( א ) ה א ת נ י ז ם , לאמור - המכנה המשותף הגזעי או התרבותי היוצר קבוצה לאומית . אומות מתהדרות במסורות עתיקות ככל האפשר , בפולקלור ובאגדות עם קדמוניות , כגורמים מלכדים ומאחרים . הדת אף היא גורם חשוב המאחד את הקבוצה האתנית ומעניק לה הוד קדומים . יש חוקרים הרואים בדת , פולקלור , שפה וגזע גורמים המכוננים את הלאומיות . לאמור - הם מייחסים חשיבות עליונה לדחף השימור הגזעי והתרבותי , ולהמשכיות המלכדת של מסורות עתיקות . ( ב ) תהליכים חברתיים כלכליים . חוקרים אחרים סבורים שהלאומיות היא תוצאה של תמורות חברתיות כלכליות מפליגות , היוצרות צורך להתאגד כלאום . הבולט שבהם הוא ארנסט גלנר , שהסביר את התעוררות הלאומיות במעבר מחברה אגררית לחברה תעשייתית . לדידו , התיעוש מחייב יצירת חברות אחידות בתרבותן וכלשונן . כאמור , כמעט ואין חוקרים שאינם מתחשבים בשני הגורמים , אולם יש הרואים בגורם האתני את הגורם הדומיננטי ויש המדגישים דווקא את הגורם החברתי הכלכלי . סוגיה אחרת נסבה על שאלת קדמותה של הלאומיות ; יש חוקרים הטוענים כי הלאומיות היא תופעה מודרנית בלבד . ( Hobsbawm ; 1990 ) היא צומחת בעולם מודרני וייעודה הוא לקדם אינטרסים של אליטות , כמו - דחיקת זרים והוצאתם אל מחוץ לגבולות הלאום . אחרים , כמו אנתוני סמית , ( Smith ; 1994 , 1971 ) מקדימים את הלאומיות עד לעולם העתיק . לדידם , הלאומיות המודרנית היא המשך רציף או מקוטע של רעיונות לאומיים שנרקמו בתקופה העתיקה ובימי הביניים . השאלה הנשאלת היא - האם הלאומיות משקפת את התהליך ההיסטורי או את הכוחות הפועלים בהיסטוריה , או שמא
|
|