פרק א דתיים וחילוניים

עמוד:12

לדחות את כתיבת החוקה פירושה היה להימנע מהכרעה בשאלות היסוד , ושני הצדדים לוויכוח הסכימו רק שלא להסכים עליהן . תחום החיכוך השני בין דתיים וחילוניים נוגע למסגרת החיים בצוותא . העיקרון החילוני ביחס שבין החוק והחיים החברתיים הוא הפרדת הדת והמדינה . אולם אילו הסכימו הדתיים לעיקרון זה , הייתה משמעות הדבר מנקודת מבט דתית — הכרה באופי החילוני של החברה . הסכמתם של הדתיים ליטול חלק במסגרות המדיניות של החברה הישראלית הייתה מותנית בשלילתו של העיקרון החילוני של ההפרדה . הדתיים תבעו , ותביעתם התקבלה על ידי המנהיגות החילונית , שבתחומים מסוימים של החיים החברתיים , כמו נישואין וגירושים או שמירת השבת , ינהגו כל היהודים , גם אם הם חילוניים , על פי הוראות שמקורן דתי . כך , במקום ההפרדה בין דת ומדינה הנהוגה ברבות ממדינות המערב הדמוקרטיות , התקבל בארץ עקרון השמירה על הסטטוס קוו . לפי עיקרון זה , יוותרו הדתיים בפועל , על האידיאל של בפיית ההלכה היהודית בכל תחומי החיים , והחילוניים יוותרו על עקרון חופש המצפון בתחום חוקי האישות . כל ניסיון של אחד משני הצדדים לסגת מן הוויתורים הללו ולנסות להילחם להגשמת האידיאלים החברתיים שלו , עורר מאבקים פוליטיים חריפים ובסופם - חזרה לסטטוס קוו . התחום השלישי של חיכוכים ומחלוקות בין יהודים דתיים וחילוניים בחברה הישראלית נוגע לצרכיהם של היהודים הדתיים כקבוצה ייחודית בתוך חברה חילונית זו . בתחומים רבים , כמו חיי הפרהסיה , החינוך או הצבא , למשל , קשה ליהודים דתיים לקיים את אורחות חייהם בהתאם להבנתם . תביעתם של הדתיים מן החילוניים היא לאפשר להם לקיים אורח חיים מיוחד זה , גם אם אין הוא עולה בקנה אחד עם ערכים , תפיסות ומושגים של החברה החילונית הישראלית . הקושי הזה הביא ליצירתן של מובלעות דתיות בתוך החברה הישראלית . מדובר במוסדות חינוך מיוחדים , החל מגן הילדים וכלה באוניברסיטה , או פטור לבני הישיבות משירות צבאי . קיומן של מובלעות אלה הוא נושא למחלוקות ציבוריות חוזרות מאז קום המדינה וער היום , אבל המחיר הפוליטי של הניסיון לביטולן הוא כל כך גבוה , שכל הארגונים הפוליטיים המרכזיים ויתרו עליו מראש . יש , על כן , קשר הדוק בין הזכויות המיוחדות של הדתיים בחברה הישראלית ובין ההחלטה שלא

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר