|
|
עמוד:2
התימנית והמערבית, לא נבדקו שלבי מאבקן של עדות המזרח בהנהגה הספרדית על רקע גידולן המספרי. גם היחסים הפנימיים החברתיים שבין בני עדות המזרח טרם נחקרו. אמנם נכתב מחקר על היחסים בין הספרדים לבין האשכנזים,5 אך דיונו הוא עד שנות השמונים של המאה הי״ט בלבד. חקר מעמדה של העדה הספרדית, המערכת הפנימית והיחסים הבין עדתיים חיוני ביותר להארת חיי היישוב היהודי בירושלים בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני, בעידן של תמורות מכריעות בתולדות היישוב בירושלים בפרט ובארץ ישראל בכלל. לכתיבת המחקר נעשה שימוש בחומר התיעודי הרב, חלקו נדפס וחלקו בכתובים בארכיונים שונים המכילים עשרות תעודות הכוללות פנקסי דו״חות הכנסה והוצאה של ועד העדה הספרדית ומוסדותיו, העתקי מכתבים של מוסדות ואנשים פרטיים, שטרי קבלות ומכתבי תודה על סכומים שנתקבלו, שטרי מכר, כתבי מינויים, תקנות מוסדות, כתבי שד״רות ודו״חות הכנסותיהם, קונטרסים, גילויי דעת ועוד, השופכים אור על סדרי ארגונה של העדה הספרדית, על פעולותיו של ועד העדה הספרדית בארץ ומחוצה לה, על יחסיה של העדה הספרדית עם הפקו״א, עם השלטונות העות׳מאנים, על יחסיה עם עדות אחרות ועל דרך טיפולה בשאלות הלכתיות ובנושאים שונים ועוד. מבין האוספים יש לציין את עיזבונו העשיר של הרב י״ש אלישר, המכיל עשרות תעודות ומכתבים בשפות שונות. שרידים מהתעודות מצויים באוסף אלישר שבאוניברסיטה העברית באוסף הפרטי של נינו, מר אליהו אלישר, והן מהוות נכס חשוב להכרת מעמדו ופעולותיו של הרב ולקורות היישוב היהודי בתקופתו. גם הסופר והחוקר מ״ד גאון הקדיש את מיטב כוחותיו לגילוי ולפרסום העבר של הקהילות הספרדיות ותרבותן. יעידו על כך ספרו בשני החלקים יהודי המזרח באדץ ישדאל )חלקו השני מכיל ביוגרפיות חשובות על אישים ספרדים( ואוספו, שהיה מבוסס על תעודות של ועד העדה הספרדית שהוא חקר ופענח, ושעבר לרשות כמה ארכיונים ציבוריים המשמשים את חוקרי עברו של היישוב. חלק ניכר מאוספו נמצא בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. עדויות רבות ערך נשאבו גם מעיתונות התקופה: ׳חבצלת׳, ׳הצבי׳, ׳החרות׳, ׳פרדס׳, ׳מוריה׳, ׳האחדות׳, ׳לוח ארץ ישראל׳ )א״מ לונץ( ועוד. כמו כן נדלה חומר חשוב מספרי השו״ת והדרושים של החכם באשי הרב אלישר, ממםמכיהן של הקונסוליות הבריטית והגרמנית בירושלים, מספרי המסעות
|
|