הקדמה

עמוד:1

הקדמה ספר זה דן בציבור הספרדי בירושלים בשנים תרנ״ג תרע״ד ,(1914-1893) וייסודו בעבודת מ״א שהוגשה בשנת תשמ״ג )״הנהגה וחברה בציבור הספרדי בירושלים בשנים תרנ״ג תרע״ד, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, תשמ״ג.( עד סוף המאה הי״ט היוותה העדה הספרדית הוותיקה את רוב מניינו של היישוב בארץ והתרכזה בעיקר בירושלים, רבה, החכם באשי, הנהיג את היישוב והיה נציגו הרשמי כלפי השלטונות אולם בראשית המאה העשרים חלה ירידה הדרגתית במעמדה של העדה הספרדית בעיקר בשל ריבוי סכסוכים פנימיים ובשל ירידתה המספרית היחסית, וכתוצאה מכך, אבד מעמדה הדומיננטי ביישוב. עד כה טרם נכתב מחקר מקיף על ההנהגה הספרדית ודרכי פעולתה. אמנם נכתבו מספר מאמרים על הנהגת החכם באשי,1 אף לא נכתב מחקר מקיף על מוםדות ההנהגה שפעלו לצדו)הוועד ובתי הדין,( אשר מילאו תפקידים חשובים בעדה וסייעו לחכם באשי בהנהגתה. הועלתה סברה,2 כי לחכם באשי הוענקו מלכתחילה סמכויות מצומצמות מטעם השלטונות, והודגש מעמדה הירוד וכוחה הדל של ההנהגה הספרדית בירושלים, אך מצויים מקורות הסותרים הנחה זו. על החכם באשי הרב יעקב שאול אלישר נכתב בכמה חיבורים,3 אך לא מוצו במידה מספקת עיזבונו העשיר, המכיל עשרות תעודות ומכתבים וכן חיבוריו התורניים, המהווים כלי ראשון להכרת אישיותו, סמכויותיו והיקף פעולותיו הרב של הרב אלישר, אשר בלט ממחצית המאה הי״ט בשורה הראשונה של מנהיגי היישוב בירושלים — ואולי היה הגדול מבין החכמים, נושאי משרת החכם באשי בתקופה הנידונה. גם פרשת המאבקים על כהונת החכם באשי, אשר פרצה בעדה הספרדית לאחר פטירת הרב אלישר בתרס״ו ,(1906) פילגה את העדה והסעירה את היישוב במשך כחמש עשרה שנה, נסקרה על ידי המחברים השונים4 באופן חלקי בלבד. כמו כן, מלבד חיבורים ומאמרים על העדות

לעמוד הבא