|
|
עמוד:37
לימים השתחררו הפלשתים משעבודם . בימי יורם פשטו על ממלכת יהודה יחד עם הערביים . עזיהו גבר עליהם ואף בנה ערים בארצם . אבל בימי אחז פשטו שוב בדרום יהודה ולכדו כמה שטחים . חזקיהו פלש לשפלתם הפורייה ורדפם עד עזה . אחר כך סבלו הרבה תחת יד האשורים , הסקיתים , המצרים והכשרים . כמעט כל הנביאים חזו להם תבוסה וחורבן . אביא כאן רק מובאות מעטות . ירמיהו אומר כך : ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגויים אשר שלחני יהוה אליהם ...: ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד " . עמוס כבר השמיע לפניו אותה חזות קשה : ושילחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנותיה ו והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה " . נבואת צפניה ברורה עוד יותר , בייחוד בנוגע לעקרון : כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהריים יגרשוה ועקרון תיעקר " . ספר המקבים א מלמדנו שאלכסנדר באלאס , שהתיימר להיות בנו של אנטיוכוס אפיפאנס , ושהכתיר את עצמו כמלך סוריה בתמיכת הסנאט של רומי , כרת ברית עם יונתן המקבי , ומסר לו את עקרון וכל בנותיה בשנת 147 לפני ספירת הנוצרים ' * . בימי אוסביוס והיירונימוס הקדוש היתה עוד עקרון כפר גדול , מיושב יהודים : H xai ia 1 \ vuv X'J >\ 11 (\ Xtylalri lov $ aia > v , Axxdpuv \ zyo < J . £ vr \ . Oriens Christianus" ! מאת , Le Quien במקום שמדובר בכנסיות ארץ ישראל אין כל זכר לכנסייה בעקרון , וזוהי בוודאי ראיה שלא היתה כזאת , כי מימי אוסביוס ישבו בה יהודים , או שלפחות מספר הנוצרים היה בה מועט מכדי שתהיה בה כנסייה בהנהלת הגמון . מתקופת מסעי הצלב מוצאים אצל ז'אק מוויטרי , שכתב במחצית הראשונה של המאה השלוש עשרה , את המלים הבאות על עקרון : Quinta Philistinorum civitas dicta est Accharon , prope mare , non longe Azoto sita . 19 15 ירמיהו כה : יז , כ . 16 עמוס א : ז-ח . 17 צפניה ב -.ד . 18 ספר המקבים א י : פט . . Gesta Dieper Francos . . 1071 19 בעברית : 'עיר הפלשתים החמישית קרויה עקרון , הנמצאת על יד הים , לא הרחק מאשדוד /
|
|