|
|
עמוד:227
שכנות חברות המסחר ; 'עיר שלום' ' ) בתי פרלמן ) 'בית יוסף' ו'סוכת שלום' סוג אחר של שכונות שקם בירושלים בשנות ה 80 ניתן לכנות 'שכונות חברות המסחר . ' אלו שכונות שנבנו על בסיס מסחרי , כאשר קבוצות בעלי הון עומדת מאחורי קניית המגרשים ובניית הבתים . עם זאת , היה צורך גם בחברות אלו , בדרך כלל , בהתאגדות של עסקנים פעילים , שיסייעו במימוש התכניות . שכונת שער הפינה ( ראה לעיל , עמ' 9 ו ( 2 שליד מאה שערים היתה בעצם שבונה מעין זו . עוד שכונה מסוג זה — שנבנתה אף היא ליד מאה שערים — נודעה כ'בתי פרלמך , ושמה המקורי היה 'עיר שלוס . ' דוד ילין מספר , כי היתה זו שורה של בתים — ממזרח למאה שערים — וכי את השכונה החל בונה הבנקאי פרוטיגר , בשביל יהודים ששילמו לו את מחיר הבתים בתשלומים . היא נקראה 'עיר שלום' על שם שלום קונסטרום , שבתיווכו נבנו הבתים . לימים נודע המקום ב'בתי פרלמך . לא תמיד נמכרו הבתים ליהודים ; חלק מהם נמכרו לנוצרים , ובתוכם גם 'בית למסית ערבי מרוניטי' . לונץ מציין ( ל 897 ו , ( בי השכונה נוסדה מחברת מסחר , אך לא נשארה כולה בידי אחינו . מספר בתי אחינו בשנת מיפקדו 5 — ו . גרייבסקי כותב , כי השכונה החלה להיבנות בשנת תרמ"ח , ושמה יעיר שלום , ' אך נודעה ביבתי פרלמן / על שם ר' אלימלך פרלמן שקנה — יחד עם קרוביו — את כל ה'מספרים' והוסיף עוד בתים בסביבה . בין הקונים היו בעלי בתים חובבים נלהבים למפעל הרחבת היישוב , וגרייבסקי מזכיר רבים מהם בשמותיהם . הוא גם מוסר פרטים על קניית עור מגרשים בסביבה , ועומד במיוחד על חלקו של ר' ישראל מרדכי טננבוים ברכישות אלו . מקור מסכם מציין , בי דברי ימי השכונה כבר מתחילים בשנת תרמ"ז . השכונה 'נקראה על שם . 88 שם . אי בז ושון תרמ"ז , שנה שלישית , גיליון א . עמי ג . . 89 שם , כ"דו בניסן תרמ"ז , שנה שלישית , גיליון ח , עמי . 90 . 2 שפירא , מחוץ לחומה , עמי -62ג . 6 ו . 9 פרנקלץ , עמי . 92 . 94-93 רובינסון , מחקרים מקראיים , ב , עמי . 96-95 ג . 9 לונץ ( קרטל , ( נתיבות , עמי 269 ( בתוך : לוח לתרנייז , עמי -59ו . 94 . ( 7 ילין . ד , כתבי , א , עמי 9 ( מתייחס לשנת 896 ז לערך ;( ילין יהושע . זכרונות , עמי 68 ו69- ו . . 65 לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 268 ( בתוך : לוח לתרנייז , עמי -59ו . ( 7 ראה גם : לונץ , ירושלים , ד , תרנ"ב , עמי 218 ואילך . . 96 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי וג . עשרת הבתים הראשונים . בהמשך שנת תרמ"ז מדגיש העיתון , בי ישנן כוונות ששכונת בית ישראל לא תיהפך לשכונה צפופה ומלוכלכת כמאה שערים , אלא תישאר שכונה מרווחת ופתוחה יותר . עוד נאמר , כי עומדים לבנות במקום 4 בתים נוספים , ומבנה גדול אחר לבית תפילה . 89 מקור מסכם מציין , כי שטח בית ישראל נקרא קודם 'בירכה , ' על שם שלוליות המים העכורים שנקוו בו בימי הגשמים . המקום בונה גם 'מסאבף , שפירושו בערך 'שפך הדשן' . לעניין 'שפך הדשן' מציין אחד המבקרים בעיר ב ו 91 ו , כי לא רחוק מ'קברי המלכים' נבנית שבונה יהודית , וכי השטח לא היה בנוי מעולם . בזמן חפירות היסודות לבניינים נתגלו שרידים של עצמות חיות ואפר רב , הוא חוזר על דעה , שהיתה נפוצה בזמנו , כאילו לכאן השליכו את אפר הקרבנות שהוקרבו בבית המקדש . " הסבר אחר , המתקבל על הדעת הרבה יותר הוא , כי ערימות האפר היו שפכי פסולת תעשיית הסבון בעיר , דבר שציינו נוסעים רבים שביקרו בירושלים במאה ה 9 ו . לסיכום נציין , כי לפי המיפקר של לונץ מ 897 ו , כבר היו אז בבית ישראל 60 ו בתים ושני בתי כנסת . 93 לנו נראה , כי עד לסוף שנות ה 80 ניתן להעריך את מספר הבתים בבית ישראל בכ . 60
|
|