|
|
עמוד:356
עזרהא - ג לעומת עזרה ה יג - ו ה השלבים הראשונים של בניית המקדש מתוארים , כאמור , רק בספר עזרא נחמיה , אבל הם מתוארים שם פעמיים : בראשונה — בתיאור השוטף , המובא בעזרא א-ג , שאותו הבאנו בקצרה לעיל ; ובשנייה — בסקירה לאחור , מימי דריוש לימי כורש , המובאת בעזרא ה יג-ו ה . תיאורים אלה נבדלים זה מזה בעניינים אחדים , ובהם : הכרזת כורש — למי ניתנה ומה כללה ? מימון המקדש — על מי הוטל וכיצד בוצע ? מי הניח את יסודות הבניין ומה היו תולדותיו עד לימי דריוש ? נקודת המוצא לבניית המקדש מוגדרת היטב : רישיון כורש , בשנה הראשונה למלכותו . ואולם תשיח זה מצוי בספר _עזרא נחמיה בשתי גירסאות שונות , וזו אחת הבעיות המוכרות והנידונות ביותר במחקר הספר . * התעודה האחת , בעברית , פותחת את ספר _עזרא נחמיה בעזרא א _ב-ד , ותחילתה _32 _בדרך זו מתוארים הדברים בספר מלכים . שלמה הוא הבונה , וכל הקשור למקדש מיוחס לו ( _ראה מלכים א , ו-ח . ( תמונה שונה מצטיירת בספר דברי הימים , ובה שני הבדלים עיקריים : ( 1 ) כל הנחוץ לבניית המקדש הוכן מראש על ידי דויד ונמסר לשלמה ( דברי הימים א , כב א-ה , יד-טז ; כח יאיט ; כט ב-ה ( 2 ) ;( גם העם נטל חלק בהכנות למקדש , _בהתנדבם _'בלב שלם' ( שם , כט ו-ט . ( ראה גם : יפת , אמונות ודעות , _עמ' , _356-355 , 199-198 . 409-407 _33 ראה : יוסף בן מתתיהו , קדמוניות היהודים , טו , יא ג ; _הנ''ל , תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים ( תרגם י"נ שמחוני , ( רמת גן , 1966 ה , ה , א . _34 מלבד הפירושים לספר עזרא נחמיה והסקירות ההיסטוריות של התקופה , ראה , בין היתר : _8 _. _66 _15 _61 _016 1 ) _311115 8111 13 _ת _618 _( _16 _€ _> _' ץ _1 _^ _65 < _160 _י _311 _\ _, _י _\ , /? 3 , 46 ( 1937 ) , י 16 ק 1 _ה ( 111 _76 _ח _10110 _ת _81 ת _600 1 29-57 _. קק ; _ביקרמן , הכרזת כורש ; _1 _.. _8051 _, , _/^ _. _^ _115011 _^ _6 _י _05611358 2111 _X 1 _1 _£ _) _' 1 _מ _§ _6 _ת _* _' _3 _§ _11 _ן _£ _1 _י המגפות שהיבול החקלאי פגיע להן : 'מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה , בא אל היקב לחשף _חמשים פורה והיתה עשרים . הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד את כל מעשה ידיכם' ( שם , ב טז-יז . ( זכריה נוגע גם בהיבט נוסף של המצב : אי שקט בדרכים והיעדר ביטחון לנפש — 'וליוצא ולבא אין שלום מן הצר ואשלח את כל האדם איש ברעהו' ( זכריה ח י . ( זכריה , בניגוד לחגי , אינו מרבה לתאר את המציאות הקודרת ומעדיף דברי ניחומים לעתיד ; אך גם מתוכם עולה תמונת ההווה בכל קדרותה : 'והיה כאשר הייתם קללה בגוים ... כן אושיע אתכם' ( זכריה ח יג . ( עוד נראה בהמשך כיצד מפרשים חגי וזכריה מצב זה ובאיזו דרך הוא משמש להם נקודת מוצא ומנוף לליכוד העם ולהבאתו בסופו של דבר לסיום הבנייה . בנקודה זו יש להדגיש כי על רקע דברי חגי וזכריה נקל להבין את הפסקת הבנייה בדרך פשוטה ביותר . דברי הזקנים לתתני הפחה : _'ומן אדין ועד כען מתבנא ולא שלם' ( עזרא ה טז ) נעשים מובנים מאליהם . לא עמד לה כוחה של הקהילה בירושלים לסיים את מלאכת הבנייה או אפילו לקדמה כיאות . פגעי 'יום קטנות' חברו נגדם ונצטרפו כליל אל אי השקט ויחסי המתיחות עם יתר תושבי הארץ . מלאכת הבנייה דעכה עד שנעצרה . בכך מגיעים אנו אל אחד ההיבטים המרכזיים בביצוע המעשי של בניית המקדש , והיא שאלת המימון . את בית המקדש הראשון בנה שלמה ומימן אותו מכספו ומאוצרותיו , כחלק מכלל מפעלי הבנייה שלו . באותה דרך הלך גם הורדוס . כיצד אמורה היתה להיפתר בעיית יסוד זו בתקופת שיבת ציון ? שאלה זו מחזירה אותנו אל השלבים הראשונים של בניית המקדש , אשר יידונו עתה ביתר הרחבה .
|
|