פרק ארבעה־עשר ירושלים בימי שלטון פרס: מתאר העיר והרקע ההיסטורי

עמוד:337

מהתקופה הפרסית ואף לא כלי חרס מתקופה זו , ולהוציא מספר חרסים ומטבע _'יהד' בודד מהמאה הרביעית לפסה"נ שנתגלה בהר ציון , לא נתגלו כל ממצאים מהתקופה הפרסית בגבעה המערבית . על סמך שלושת התיאורים של ירושלים בספר נחמיה ( הסיור , הבנייה והתהלוכות , ( ניתן לנסות ולשרטט תוכנית סכימטית של ירושלים באמצע המאה החמישית לפסה"נ . כפי שנראה , חלוקת הגזרות בעת בניית החומה לא הייתה שרירותית , אלא נקבעה על סמך מצב שרידי החומה בשטח . שיחזורה של חומת נחמיה מאפשר לנו להציע כמקורב היכן היה מקומם של הבתים והרחובות בתוך ירושלים של התקופה הפרסית , ואף לעמוד על כמה מהשיקולים _האדריכליים והפוליטיים שהנחו את נחמיה כאשר קבע את מקומם של שערי ירושלים . את הדיון בתוכניתה של ירושלים נפתח , בדומה לתיאור בניית החומה בפרק ג , בפינה הצפונית מזרחית של החומה . המקצוע הצפוני של חומת ירושלים נפגע כנראה קשה בעת הכיבוש הבבלי . השערה זו מבוססת על כך שלמרות אורכה הקצר של חומה זו , 400 אמה , כלומר , כ 200 מ , ' עסקו תשע קבוצות של בונים בשיפוצה . נסקור כעת את הנקודות שנזכרו לאורך מקצוע זה . התיאור נפתח ב'שער הצאן . ' דומה ששער זה הוקם על חורבותיו של 'שער הפנה' מתקופת המלוכה , שכן תיאור בניית החומה מסתיים בבניית _/ ' גלית הפנה' הסמוכה ל'שער הצאן' ( נחמיה ג לא-לב . ( השער נקרא 'שער הצאן' כפי הנראה על שם שוק הצאן שהיה מחוץ לחומות ירושלים . מעט ממערב ל'שער הצאן' נבנה ' מגדל המאה , ' שמשמעות שמו אינה ברורה . סמוך לו שוקמו הריסותיו של 'מגדל חננאל . ' ממערב _37 ראה : אביגד _, העיר העליונה , _עמ' . 62 יש להתייחס בזהירות אל הניסיונות לשרטט תוכנית סכימטית של ירושלים על סמך התיאורים בספר נחמיה . השחזור שיובא להלן הינו רחוק מוודאות , ומטרתו להציע באופן כללי את מקומם של השערים והמגדלים בימי נחמיה . בהצעתי התבססתי רבות על הצעתם של אלט , אבי יונה וצפריר , _ראה : אלט , שער הגיא ; _211 _, _" _016 _\^ 311 $ _0 _^ _מ _\ 1 . _/ _1 _\ _' _1- _¥ _0 _, / _£ _. _"/ , 4 _י _16 _^' _י _\ _1 _ח _1 _וח _2116 _נ _י _^ _61161111311 - _. 4 239-248 _. קק ;( 1954 ) , צפריר , חומות ירושלים . _38 נתח זה ידוע ממלכים ב , _יד יג ( דברי הימים ב , כה _כג , ( שם נאמר שיהואש פרץ בחומת ירושלים לאחר _שהיכה את אמציה 'משער אפרים עד לשער הפנה ארבע מאות אמה . ' 'שער אפרים , ' שפנה צפונה , כלפי נחלת אפרים , היה ממוקם בקצה המערבי של המקצוע הצפוני של חומת ירושלים לפני הרחבתה ( בידי חזקיהו ;( ואילו 'שער הפינה' היה ממוקם בפינה הצפונית מזרחית . לפיכך מסתבר שיהואש מלך ישראל הרס את כל המקצוע הצפוני של חומת ירושלים , שפנה לכיוון ממלכת ישראל . 39 בתקופת המקרא שימשו שני תקני אמה : האמה הארוכה , בת 52 . 5 _ס''מ , והאמה הקצרה , בת 45 ס"מ . ראה : ג' ברקאי , '' _' האמה _הראשונה'' בחינה ארכיאולוגית של בעיה _במטרולוגיה מקראית , ' הקונגרס הארכיאולוגי השישי בישראל , תקצירי הרצאות , תל אביב _תשליט , _עמי ; 35 וכן אשל ( לעיל , הערה , ( 1 _עמי . 17 40 _' שער הפינה' נזכר במלכים ב , יד יג ( דברי הימים ב , כה _כג , ( ירמיה לא לז ; דברי הימים ב , _כו ט , וככל הנראה גם בזכריה יד י ' ) _שער _הפגים . ( ' על השיקולים לקביעת מיקומו בפינה הצפו _נית מזרחית של ירושלים , ראה הערות 38 _ו . 42 _41 _'שער הצאן' המשיך להתקיים בצפון ירושלים עד לסוף ימי בית שני ; ראה : יוחנן ה ב . 42 ' מגדל חננאל' נזכר בשתי נבואות המתארות את בניית ירושלים בעתיד . בירמיה לא לז נזכר מגדל זה יחד עם _'שער הפינה' שהיה , לפי השערתנו , סמוך לו . בזכריה יד י מתואר המקצוע הצפוני של ירושלים בעתיד , כאשר ירושלים תחזור לגודלה בסוף ימי בית ראשון , _מ'שער בנימין' עד 'מגדל חננאל' _ו'שער הפנים' ( הפינה . ( את 'שער בנימין , ' הנזכר בפסוק זה וכן בירמיה לז יג ; לח ז , שפנה צפונה לכיוון נחלת בנימין , יש לחפש ממערב להר הבית , לאורך 'החומה הרחבה ' .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר