פרק ארבעה־עשר ירושלים בימי שלטון פרס: מתאר העיר והרקע ההיסטורי

עמוד:336

מידי ארתחשסתא כתב מינוי , שבו ניתנה לו רשות לקבל להוצאות המקדש מקופת הגזברים אשר בעבר הנהר , למנות דיינים ושופטים בירושלים ולהוביל כסף וזהב מבבל למקדש בירושלים ( עזרא ז יב-כו . ( ככל הנראה החל נחמיה בבניית החומות בשעה שעזרא ואנשיו היו בדרכם לירושלים . דומה שהגעתם של עזרא ואנשיו לירושלים בחודש החמישי , הוא חודש אב ( עזרא ז ח-ט , ( ושקילת הכסף והזהב לקופת המקדש שלושה ימים לאחר שהגיעו ( עזרא ח _לב-לד , ( הם שאיפשרו לנחמיה ולאנשיו להשלים את מלאכת בניית החומה . בטקס חנוכתה של החומה השתתף עזרא לצדו של נחמיה ( נחמיה יב לא-מ . ( _בכ"ה באלול , חמישה ימים לפני ראש השנה , לאחר 52 ימי עבודה מאומצת , נסתיימה בנייתן של חומות ירושלים ( נחמיה ו טו . ( טקס חנוכת חומות ירושלים , שאורגן על ידי נחמיה , נפתח כאשר שתי תהלוכות , עזרא הסופר בראש אחת מהן ונחמיה בראש השנייה , הקיפו את חומות ירושלים ( נחמיה יב לא-מ : ( ואעלה את שרי יהודה מעל לחומה ואעמידה שתי תודת גדולת ותהלכת לימין מעל לחומה לשער _האקפת . וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה ... ויהודה _חנני בכלי שיר דויד איש האלהים ועזרא הסופר לפניהם . ועל שער העין ונגדם עלו על מעלות עיר דויד _במעלה לחומה מעל לבית דויד ועד שער המים מזרח . והתודה השנית ההולכת למואל ואני אחריה וחצי העם מעל להחומה מעל למגדל התנורים ועד החומה הרחבה . ומעל לשער אפרים ועל שער הישנה ועל שער הדגים ומגדל חננאל ומגדל המאה ועד שער הצאן ועמדו בשער המטרה . ותעמדנה שתי _התודה בבית האלהים ... דומה שהתהלוכות יצאו מ'שער הגיא . ' עזרא הלך בתחילה דרומה ( לימין ) על החומה המערבית ל'שער האשפות' ול'שער העין . ' משם המשיכה תהלוכתו צפונה , על החומה המזרחית , הגיעה אל ' שער המים מזרח' וממנו פנתה למקדש . ואילו נחמיה הלך מאזור 'שער הגיא' צפונה ( לשמאל , כך יש להבין את המילה המשובשת 'למואל , ( _' עבר את 'מגדל התנורים' ו'החומה הרחבה , ' הקיף את המקדש מצפון ונפגש עם עזרא ב'שער המטרה , ' שהיה ככל הנראה השער הדרומי של המקדש . במחקר ניטש ויכוח , האם ירושלים של ימי נחמיה הייתה מצומצמת וכללה רק את הגבעה המזרחית , או שמא הקיפה חומת נחמיה גם את הגבעה המערבית . כלומר : לפי הדעה השנייה , ירושלים של ימי נחמיה חזרה להיקף של סוף ימי בית ראשון ( מימי חזקיהו ועד לחורבן הבית . ( בעקבות החפירות הנרחבות שהתנהלו בירושלים בעשרים השנים האחרונות דומה שיש לקבל את דעתם של אלט , אבי יונה וצפריר , שירושלים של ימי נחמיה הייתה מצומצמת והשתרעה רק על הגבעה המזרחית . שכן , בכל השטחים שנחפרו בגבעה המערבית לא נתגלו שום שרידים של מבנים _36 מכיוון ששער המטרה לא נזכר כאחד משערי ירושלים בתיאור בניית החומות , ואילו בפרק ג צוין שאחת הקבוצות בנתה את החומה 'מנגד ... המגדל היוצא מבית המלך העליון אשר לחצר המטרה , ' אין להניח ששער המטרה היה אחד משערי העיר . דומה שזה שמו של אחד משערי המקדש שפנה אל חצר המטרה , כלומר , אל 'בית המלך . ' 'חצר המטרה' ( משורש נט '' _ח הייתה חצר המשמר . בחצר זו אסרו את ירמיהו ( ראה ירמיה לב-לט , ( ומסתבר שהיא הייתה חלק מהמערך של 'בית המלך העליון' _מדרום מזרח למקדש , ראה : מזר , קדם , , 29 _עמ' _. _x

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר