תיאור המערות

עמוד:255

סלע חצובה , ששיוותה לה מראה מונומנטלי במיוחד . בחזית נחצבה ניסגה עמוקה , שבה מוקם הפתח אשר הוליך אל חדר הקבורה ; הכתובת נחקקה על גבי החזית מעל לניסגה . בחזית המצבה מעל לניסגה ניכרים שרידיו של כרכוב עיטורי כלשהו , שהשתמרותו פגועה ביותר . מלאכת הסיתות של המצבה היא משובחת _ביותר , והסלע מוחלק למשעי . כמו כן ניכרת כאן הקפדה על קווים ישרים וזוויות ישרות . פנים המצבה לא נבדק , משום שחדר הקבורה שבה משמש כיום כבור מים , ומעליה קיים מילוי עפר עבה שעליו נטוע גן . המצבות המונוליתיות שבחזיתן חקוקות כתובות עבריות מתקופת המלוכה _מתוארכות היטב למאות הח - ' _ד לפסה"נ . הן מכילות , כאמור , חדרי קבורה שיש להם מאפיינים משותפים עם חדרי הקבורה בשתי הקבוצות האחרות של מערות הקברים בכפר השילוח . קשר זה מסייע בבירור גם בקביעת זמנן של שתי הקבוצות האחרות . מכיוון שהמצבות המונוליתיות נראות כאילו 'נדחקו' לחלק הצפוני של מצוקי כפר השילוח , ניתן לשער שהמערות האחרות הממוקמות טוב יותר הן גם קדומות יותר בזמנן . בית הקברות הצפוני בבית קברות זה ידועות שש עשרה מערות קבורה , שהמפוארות שבהן הן שתי מערות הקברים הגדולות והמסועפות שבחצר מנזר סנט _אטיין . מערות אלה הוארכו מחדש לתקופת הבית הראשון , לפי מכלול הפרטים _האדריכליים ומקבילותיהם ולפי מנהגי הקבורה המשתקפים בפרטים _האדריכליים ; כאשר נחשפו במאה הקודמת , הן _תוארכו בטעות לתקופה הרומית . מערה מס' 1 בחצר מנזר סנט _אטיין ( איור ( 5 נפתחת מחצר קדמית קטנה , שממנה נכנסו לאולם כניסה רחב ממדים . מידות האולם הן _4 _. _20 _X 5 . 30 מ , ' שהם _8 _/ 10 אמות מצריות מלכותיות . אולם הכניסה מצטיין בכמה פרטים אדריכליים המעידים שהוא למעשה העתקה חצובה של אולם מפואר מארמנותיה של ירושלים בימי מלכי יהודה . גובה תקרת האולם הוא למעלה מ 3 . 50 מ' 7 = ) אמות , ( שבוודאי אינו גובה פונקציונלי במערת קברים , והוא מעיד שהאולם תוכנן בהשראת מבני הארמונות . פנימה לכניסה _מצויה מדרגה חצובה , ועליה מעוצבות בסלע שתי פותות לצירי דלתות , הדומות בצורתן לחצאי עיגולים בולטים מעל מפלס המדרגה . מדרגות דומות או ספים פנימיים כאלה מוכרים לנו היטב בפתחיהם של חדרי כס ואולמות קבלה מלכותיים בארמונות האשוריים בנינוה , בחורסבאד ( דור שרופין , _בירתו של _ג _* _רגון ) ובכלח ( תל נמרוד , ( וכן בארמונות פרובינציאליים בארסלאן טאש ( _חדתה ) _ובתל בארסיפ שבסוריה . מדרגת הסף עם שתי הפותות המעוגלות היא למעשה מרכיב אופייני של אדריכלות הארמונות האשורית . פרט אדריכלי זה מצוי גם במבנים אשוריים באתרים אחרים של ארץ ישראל : במגידו , בגזר ובתל דור , אך בירושלים זהו המקרה היחיד שבו מופיעות פותות כאלה באדריכלות החצובה של מערות קבורה . יש לשער שאל תוך הפותות נקבעו מעין _8 _61 _ג _11 ח 0 _ ז 1 _ח 8316 _ט . _161 י _61 _, _מ _, _8 _/ _1 _/? , 12 _0 . _821111 _: _3 _) _' _£ _\ _. _£ _10 י 16 ק 1 _מ 8 _0 _/ _1116 ? 1181 _76 _ץ / 10 _/ 12 _1116 _03 23-39 _. קק ( 1986 ) _, _42 ברקאי , קברים וקבורה , _עמ' 152 , 119-117 ( ושם הפניה למקבילות ולספרות נוספת בהערות 172 . ( 173 _" שם , הפניה למקבילות בארץ ישראל בהערה . 174

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר