מספר הקברים ותפרוסתם הגיאוגרפית

עמוד:247

עד עתה , לאחר למעלה _מ 130 שנות מחקר ארכיאולוגי בירושלים , לא נחשפה בירושלים אף מערת קברים אחת שניתן לתארכה לתקופת הפאר של ימי דויד ושלמה במאה הי' לפסה"נ . עדות שלילית זו מצטרפת לעליבותם היחסית של ממצאי המאה הי' בחפירות השונות בעיר דויד , בעיה שמחקר ירושלים יהיה חייב לתת עליה את הדעת בעתיד . הקברים הקדומים ביותר הידועים לנו עד עתה מצויים בכפר השילוח , מול הגרעין העירוני הקדום בעיר דויד , שם עמדה העיר למן ראשית ימיה . אוסישקין שיער שחלק מן המערות בכפר השילוח נחצב בימי יהורם , אחזיה ועתליה , מלכי יהודה במחצית השנייה של המאה _הט' לפסה"נ . עד למאה _הט' התרכז היישוב בשטחי עיר דויד והר הבית . במאה _הח' לפסה"נ נוסף לכיווני ההתפתחות העירונית , שהתפשטה לפני כן רק צפונה לכיוון הר הבית , כיוון נוסף מערבה , אל תחומי הגבעה המערבית . במהלך המאה _החי ובמאה _הזי לפסה"נ אנו עדים , לפי מחקר מערות הקברים , להתפשטות של העיר הן מערבה והן צפונה . שתי מערות קברים בודדות הידועות בתוך שטח העיר העתיקה , האחת _בוויה _דולורוזה והשנייה במנזר הקופטי הסמוך לכנסיית הקבר , מייצגות בוודאי שלב בהתפתחותן של השכונות _החוץ חומתיות הצפוניות . בתחילה היו אלה אזורי שדות , מטעים , מחצבות וחוות חקלאיות , שבעליהן נקברו במערות שנחצבו בנחלותיהם . אט אט נתמלאו שטחים אלה בבנייה אשר דחקה את מערות הקברים צפונה , אל מעבר לאזור שער שכם של ימינו . מערות הקברים הפזורות במעגל החיצוני , רחוק יותר מן העיר עצמה ומפרבריה — באזור מעלות דפנה , בסמיכות לבניין הכנסת , במושבה הגרמנית ובאזור הר הרצל של ימינו — מעידות על קיומו של עורף חקלאי נרחב מצפון וממערב לירושלים בשלהי ימי הבית הראשון . מערות הקברים הללו הן השריד היחידי כמעט שנותר בידינו מאותם כפרים וחוות , שהקיפו את המוקד העירוני התוסס של גוף העיר ושכונותיה . המערך הכולל של התפרוסת הגיאוגרפית של מערות הקברים ממאתיים שנותיה האחרונות של ממלכת יהודה בשלושת בתי הקברות — במזרח , בצפון , במערב ובדרום מערב העיר — נותן בידינו מעין מסגרת שבתוכה ניתן לשלב את תמונת תחומיה של העיר עצמה ; כלומר לפי תחומיה של עיר המתים ניתן לשחזר את תחומי התיישבותם של האנשים החיים . התמונה העולה מלימוד הגיאוגרפיה של בתי הקברות תואמת יפה את תחומי ההשתרעות של העיר לפי תפיסתם של החוקרים התומכים באסכולה המרחיבה או המקסימליסטית . מן הראוי _לציץ כאן כי כמה מערות חצובות שנחשבו בקברים מימי הבית הראשון אינן שייכות לענייננו . לקטגוריה זו שייכות המחילות המוארכות , המכונות 'קברי מלכי בית דויד , ' שחשף וייל בדרום עיר דויד ( לעיל . ( כמו כן שייכים לקבוצה זו כמה חדרים חצובים בסלע שנחשפו בחפירותיו של ב' מזר מול הפינה הדרומית המערבית של כותלי הר הבית . בחדרים הללו אין כלל מתקני קבורה או _50 אוסישקין , _כפר השילוח , _עמ' _51 . 287-286 ראה לעיל , הערות _52 . 24-23 קלונר , מערות קבורה , _עמ' . 243-241 שם , _עמ' _54 . 244-243 ג ' אבני , 'המושבה הגרמנית , ' חדשות ארבי ( 1949-1953 ) אולוגיות _, צה ( _תש"ןא _עמ' _55 . 54-53 _קלונר , מערות קבורה , _עמ' _$ _3 _// _61 _, ; 245-244 _. ז _1 _^ , _. _16111- _5 _.. _ז _^^^^ _0 _^ 01 _861 _^ _ע 1 . 131 : 6 _£ _x _^^^ ק 70 ; _. מ 367 _, _. ק _1 1957 _, _מ _5316

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר