ירושלים בתפישה האסבטולוגית

עמוד:186

ירושלים בתפישה _האסבטולוגית המעבר _האסכטולוגי לניסיון הטראומטי של מצור ירושלים בימי סנחריב עולה מישעיה כה ו-ט ; כט _א-ח ; יחזקאל לח-לט ; זכריה _יב-יד ויואל ד . מבין כל הקטעים האלה , רק על יחזקאל לח-לט מוסכם שהוא מידי הנביא אשר בספרו הוא כלול , אלא שהשם ירושלים איננו מופיע שם . מדובר שם הטראומטי של מצור סנחריב , כאשר צבאות אשור איימו על ירושלים והמקדש , ועל קיומה של ממלכת יהודה ותושביה . _19 הספרות על התשתית ההיסטורית של שני פרקים אלה היא גדולה . היה זה ברייט אשר הניח , בעקבות _אולבר"ט , שתי פלישות אשוריות , ראה : 1960 , _מ _< _10 _ת _1 _$ _10 _^ _0 _/ _151061 _, _^ _0 _ח 1 _§ _111 , _4 _ז _8 _. 1 . _8 _י _6 _\ _. _60 _. _(? _€ _( _11 _^ _6 _ז 282-287 ; _1116111 , _15010111 , _. קק _. ק 1962 , _ת _< _10 _מ _1 _1116 _811 _) _16 _) _, _^ _0 _ז _1101 _^ _0 _ז _16 _ח _1 _זז , _514 _00 אולם ראולי הפריך תיאוריה זו וטען למסע מלחמה אחד , ראה : _8 _י _626 _^ _1211 _מי _/ _16 _>' _, _י , _5 _. _//? _£ _, 44 ( 1961- _// . _// . _80 _\ י _מ ( 1 _1 _* _6101110 _מ _1 _3 _מ _86 _£ _01 395-431 _. קק ; 1962 ) , ח' רביב , 'תולדות יהודה מימי חזקיהו ועד יאשיהו , _' א' מלמט וי' אפעל ( עורכים , ( ההיסטוריה של עם ישראל בימי המלוכה : היסטוריה מדינית , ירושלים _ותל אביב תשמ '' ב _, _עמ' , 134-133 וכן _עמ' , 245 הערות 16-15 ( כולל ספרות . ( _י _* _11 _771 _£ _0 _/ _0 _# _>' _, 11 , _ז _16 _זז _83 _( _1 _, 014 _76510 _מ _0 . _\ _' 0 _"זו 155-169 ; _. קק 1965 , _ת _< _10 _מ _1- _§ _11 _£ _1 _, _0 _ט 11- _5111111 _> _כ _\ _' _10121 ת _5 1 י ת _0 _£ 210 _ח _011110 _^ _68 _, _* _1116 _11 _מ 419-426 _. קק _11 _/ _. 18182 ( 1963 ) _, , , _21 במיוחד עיין מיכה ה ד : 'והיה זה שלום , אשור כי יבוא בארצנו וכי ידר ך בארמנותינו , והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם . ' ראה : ב' אופנהיימר , 'מעשה מדיני והגות מדינית אצל נביאי הבית הראשון , ' טיפוסי מנהיגות בתקופת המקרא , ירושלים _תשל"ג , _עמ' ; 53-37 הנ '' ל , 'היסטוריה ואסכטולוגיה בספר מיכה , ' בית מקרא , ז ( תשכ '' ג , ( _עמ' . 65-48 ולאחרונה עיין : ש' ורגון , מיכה , רמת- גן תשנ '' ד , _עמ' . 156-147 מכל מקום , האמונה בנצחיות הר הבית והמקדש מעוגנת במסורת , שכבר הוזכרה לעיל , על בית המקדש כמקום משכנו של אלוהים עלי אדמות . מסורת זו תורגמה לראשונה ללשון פוליטית בידי ישעיהו , במגילה ששלח אל חזקיהו בשעת מצור סנחריב ( מלכים ב , יט כ-לא = ישעיה לז _כבלה . ( תעודה ספרותית זו חדורה אמונה לוהטת בתשועת אלוהים השמה ללעג את השחצנות ואת , ההתנשאות האווילית של הרודן האנושי ; אין ספק כי דבריו חיזקו את רוח המלך ועודדו את העם לעמידה איתנה בפני האויב האשורי . בזכות אמונה זו עמדה יהודה במבחן הקשה וניצלה מחורבן . ברם , מגילה זו היא אך גולת הכותרת של פעילותו הפוליטית של ישעיהו , שהרי נבואותיו על ציון וירושלים מפוזרות בכל ספרו . ימי המצוקה האשורית הם גם הרקע לנבואתו של מיכה , בן זמנו של ישעיהו , אלא שהוא מבטל את האמונה המוחלטת בנצחיות הר הבית וירושלים , בהכריזו על חורבנה בשל שחיתות מנהיגיה : ' ראשיה _בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל ה' ישענו , לאמור : הלוא ה' בקרבנו לא תבוא עלינו רעה . לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה , והר הבית לבמות _יער' ( מיכה ג יא-יב . ( בדברים בוטים הוא תובע מאת העם וממנהיגיו לפרוץ את המצור , כנראה של סנחריב , ולתקוף את האויב ( ד ט ואילך . ( המסקנה הפוליטית המעשית המתבקשת מגישה זו משמעותה חיוב בריתות עם זרים . יש לציין כי זאת החלופה האקטיביסטית לאמונתו של ישעיהו כי שום אויב לא יוכל לירושלים , באשר היא עיר האלוהים אשר איווה אותה למושב לו .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר