לפני הקמת המקדש

עמוד:177

אץ ספק כי חבוי כאן רמז לפולחן פרימיטיבי , משרידי תקופת המדבר , שכן שעירים הם שדי מדבר ; ייתכן כי מנהג השעיר המשתלח ביום הכיפורים ( ויקרא טז ) בא כנגד פולחן זה , לומר לנו כי שעירים אינם אלים או אלים למחצה כי אם בעלי חיים רגילים שמעלים אותם קרבן לה , ' או שמשלחים אותם אל ארץ גזרה _המדברה , כשהם נושאים עליהם את עוונות בית ישראל . אחרי כיבוש הארץ דעך פולחן זה . הבעיה הלאומית הגדולה שהביכה את מנהיגי ישראל עכשיו היתה עבודת הבעל , ראש הפנתיאון הכנעני , המשיב רוח ומוריד גשמים . השינוי שהתחולל בארץ ישראל משתקף בדברים יב , המכיל את חוק ריכוז הפולחן הצמוד להיתר שחיטת חולין . מן המפורסמות כי הרוב המכריע של חוקרי המקרא בני זמננו כורך את חוק ריכוז הפולחן לרפורמה של יאשיהו וקובע לפי זה את זמנו של ספר דברים ( או של טופסו הקדום ) למאה הד לפסה"נ . אולם דעה זו מוטעית , שכן קיים פער גדול בין צורת ההתבטאות של בעל ספר מלכים ובין זו של בעל ספר דברים . לשם הבהרת העניין עלינו לשרטט בקצרה את המשמעות הדתית של הארון , כי ממנה נגזרה נוכחות ה' באוהל מועד ואחר כך במקדש . לפי המקורות העתיקים ביותר ה' נועד עם משה באוהל מועד , ודיבר אליו מבין שני הכרובים או מעל הכפורת ( שמות כה כב ; ל ו , לו _ועוד . ( כאמור , הסימן החיצוני לנוכחות ה' הוא הענן ( שמות טז י ועוד . ( וכבר העירונו כי על פי הפיוט העתיק ה' הוא 'איש מלחמה' והוצאת הארון פירושה שהוא יוצא לפני העם למלחמה , כנאמר _: _' נקחה אלינו משלה את ארון ברית _ה' ויבא בקרבנו וישענו מכף _איבינר ( שמואל א , ד ג . ( לפיכך התואר הרשמי של הארון הוא 'ארון ברית _ה' צבאות ישב הכרכים' ( שם פסוק ד . ( העלאת הארון לירושלים פירושה כניסת ה' לירושלים , בטקס מלכותי , היינו תרועה וקול שופר , ודויד מכרכר ומרקד לפני הארון , ולבסוף נאמר 'ויעל דוד עלות ושלמים לפני ה' ( שמואל ב , ו יז . ( ההבדל בין תקופת המדבר והכיבוש מזה ובין ימי המקדש מזה הוא ההבדל בין נוכחות ניידת , היינו התהלכות , ובין נוכחות קבועה , היינו ישיבה , כנאמר : 'כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן' ( מלכים א , ז ו . ( כן נאמר גם בתפילת שלמה : _'בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים' ( מלכים א , ח יג . ( בספר דברים עדים אנו לרציונליזציה של אמונה זו . לא נאמר כי ה' מתהלך באוהל או יושב בבית , אלא כי שם או שיכן את שמו במקום הנבחר , כגון 'המקום אשר יבחר _ה' _אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם' ( דברים יב ה ועוד הרבה ;( או 'לשכן שמו שם' ( שם יב יא ועוד ;( או סתם 'במקום אשר יבחר ה' _אלהיך ( שם יב יח ועוד , ( _'אשר יבחר ה' באחד שבטיך' ( שם יב יד . ( הביטוי האלמוני ' _המקום , ' המוסב בספר דברים על המקום הארעי של הארון , נעלם בספרי שמואל ומלכים , ובמקומו מזכירים במפורש בחירה משולשת : בחירת בית דויד , בחירת העיר ירושלים ובחירת הבית ( שמואל ב , ז ה ואילך ; מלכים א , ח יג ואילך ; ועוד . ( לעתים נאמר במפורש כי בחירת העיר היא לעולמים ( למשל : מלכים א , ח יג , ( ויש שניתן ללמוד על כוונה זו בעקיפין על פי הסמיכות לבחירת בית דויד , שאף היא הייתה לעולמים ( למשל : מלכים א , ח טז . ( יש לשער כי הצירוף המשנה תורתי האמור , 'לשום שמו' או 'לשכן שמו , _' לקוח מן הסגנון המלכותי של המזרח הקדמון , כפי שמלמדים מכתבי אל עמארנה . שם נאמר כי 'המלך השכין את שמו בארץ ירושלים לעולם . ' מכאן שהצירוף המקראי 'לשום / לשכן 193 , _. ק _1€ _50 _/ _1001 _, _0 _*/ _014 1972 , _ה _-0 _/ _10 _/ _ז _0€1416 3 _. מ _4 אל עמארנה , מכתב , 287 שורות 61-60 ( לעיל , _עמ' . ( 28 _וראה : _011 _( _11 / 16 _ץ _1 _ח _10 _ז _} _4 _. _^ _6111 _^ _613 _, _0611161-0

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר