צורת המקדש

עמוד:148

ציפיתי את קירותיו כסף וזהב ועשיתי אותו זוהר כשמש . ךאם עשוי כסף _2 _ג _/?< _ג _1 _/< מבריק המנגח צרי בעוז הצבתי בקודש הקודשים שלו . שני אלי שמירה _114 _ח _1011 עשויים כסף _10111 _ח _, _65 _המביסים את אויבי , כוננתי לימינו ולשמאלו של השער המזרחי . לפי זה המלך הציב דמויות מיתולוגיות בפתח המקדש ובקודש הקודשים . הפסילים מתוארים כמנגחי צריו ומביסי אויביו של המלך , ומסתבר שהם ממלאים תפקיד של שמירה גם במקדש . כמו כן ציון מקום גידולם של עצי הארז בהרי אמנה מפנה את מחשבות הקורא להרי הקודש , מושב האלים , ומזכיר לו שהמקדש הוא העתקה של אותו מושב . מהשוואת צורת המקדש בירושלים למקדש המתואר בטקסט הזה , ובטקסטים רבים כמוהו , עולה שמקדש שלמה לא היה שונה ממקדשי האזור בכמה תפישות יסוד . גורם חשוב נוסף בתכנון המקדש היה הדירוג החומרי והטכני בחלקי המקדש ובכליו . כבר מ' הרן הסביר בצורה מפורטת ומקיפה שבמשכן , ככל שנכנסים פנימה יותר אל מקומות קדושים יותר החומרים יקרים יותר ומלאכתם מתוחכמת יותר . בשולי מחקריו הצביע הרן על קיום דירוג כזה גם במקדש שלמה . לאור תיאור צורת המקדש שהוצג למעלה , יש מקום לחזור ולדון בדירוג הטכני והחומרי שהיה במקדש ולחדד כמה נקודות . בחצר המקדש עמדו כלי נחושת , כפי שנראה להלן . בהיכל עמדו כלים מצופים זהב , ואף הכרובים _שבדביר היו מצופים זהב . לא היה זהב בחצר ולא היתה נחושת בהיכל ובדביר . מזבח הזהב נעשה מארז , אך הכרובים נעשו מעצי שמן . כל קירות הבית , הן בהיכל והן בדביר , היו מצופים עץ ארז ; אבל רצפת ההיכל נעשתה מעץ ברוש , ואילו רצפת הדביר , כדביר כולו , היתה עשויה כנראה עץ ארז . רצפת הדביר היתה מצופה זהב , אך לא כן רצפת ההיכל . בקירות ההיכל היו גילופים של פקעים ופטורי ציצים , אבל בקירות הדביר ובקיר הפנימי של ההיכל המשותף להיכל ולדביר היו תימורות במקום הפקעים , ואף כרובים היו . הכרובים שבדביר היו עשויים מעץ שמן , שהיה כנראה עץ יקר מאוד . דלתות הדביר נעשו אף הן מעץ זה , אך דלתות ההיכל נעשו מעץ ברוש ורק מזוזותיהן היו מעץ שמן . הדלתות נבדלות זו מזו גם בעיצובן : דלתות ההיכל היו עשויות שני קרשים , ואילו דלתות הדביר היו מקרש אחד בלבד . לכאורה יש כאן עדיפות לדלתות החיצוניות דווקא , אך כאמור לעיל , בוודאי היה קשה ליצור קרש אחד גדול מעץ שמן , וקרש כזה היה אל נכון יקר ומכובד מאוד . מזוזות ההיכל היו 'רביעית' ( אולי במקום 'מאת רביעית' בפסוק לג יש לקרוא 'מזוזת רביעית , ( ואילו _מזהות הדביר היו 'מזוזות חמישית . ' אפשר שהיה הבדל גם בדרך ציפוי הדלתות . על דלתות ההיכל נאמר : 'וצפה זהב מישר על _המחקןה' = ) הגילוף , ( ועל דלתות הדביר : 'וצפה זהב וירד על הכרובים ועל התמרות את הזהב ; ' וייתכן שמלאכת רדידה שונה ואף מתוחכמת ממלאכת יישור . 56 _עיין _לעיל _הערה . _34 _57 _מ' הרן , 'המשכן : הדירוג הטכני החומרי , ' מ' הרן _וב"צ לוריא ( _עורים , ( ספר _טור סיני _, ירושלים _תש"ך , _עמ' ; 42-27 וראה גם : הנ '' ל , 'המשכן : טאבו מודרג של קדושה , ' _י' גרינץ , ספר סגל , ירושלים תשכ"ה _, עמי _* . 41-33 מלכים א , ו ל מתייחס לדביר בלבד . לדיון במילים _''לפנימה ולחיצון , _'' ראה לעיל , _עמ' 145 והערה 45 שם .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר