צורת המקדש

עמוד:140

בל הקירות בעצי ברושים , ולא רק קרקע הבית , כמסופר בספר מלכים . אפשר שבפרט הזה ואף במספר פרטים אחרים משתקפת צורתו של מקדש זרובבל . לכל היותר נודע לתיאור של ספר דברי הימים ערך טקסטואלי , כי הנוסח בספר מלכים משובש מעט ולעתים ניתן לשחזר את הנוסח המקורי בעזרת ספר דברי הימים . התוספת החשובה ביותר בתיאור של ספר דברי הימים לעומת התיאור בספר מלכים היא תיאור מזבח הנחושת ( דברי הימים ב , ד א . ( ייתכן שהמשפט הזה , שסגנונו שונה משאר התיאור ואיננו אופייני לבעל דברי הימים , הושמט מספר מלכים מפאת טעות סופר מסוג ' הדומות' _, _110 _* _101016161 _* _10 _> _1 _) דמי ון הסופיות או _! _0 _^ _0 _" _ _, _/ _10 _" _10 דמיון ההתחלות . ( קשה להניח שעמד לרשותו של מחבר ספר דברי הימים תיאור קדום , מהימן ומקורי של מקדש שלמה , שונה מזה המובא בספר מלכים , ומובן מאליו שהוא לא ראה את הבית הראשון בבניינו . עדותו היא עדות של פרשן ולא של עד ראייה . נוסף על שני התיאורים האלה , יחזקאל מתאר בית מקדש שבני ישראל מצווים לבנות כאשר ייכלמו מעוונותיהם ( יחזקאל מ-מג יב . ( הדעה הרווחת היא שהמקדש הזה , המתואר בפירוט רב ובדייקנות מופלגת , משקף בצורתו את מקדש שלמה בימיו האחרונים . דעה זו , שיש בה צדק מסוים , הביאה חוקרים מסוימים לנצל את התיאור באופן חופשי על מנת למלא פערים בתיאור מקדש שלמה ; במיוחד שיערו שעובי הקירות במקדש שלמה היה שש אמות . ודא עקא ! המקדש הזה הוא בסופו של דבר מקדש אידיאלי של חזון , פרי תערובת של דמיון ומציאות גם יחד . מקדש יחזקאל על חצרותיו מרובע וסימטרי ; אין בכך כדי לשקף הווי אמיתי , אלא את פרי דמיונו של הנביא שהיה מסוגל במקום אחר לחלק את כל ארץ ישראל ההררית , החרושה גיאיות ועמקים , למשבצות מלבניות בעלות צלעות מקבילות וזוויות ישרות , תוך התעלמות גמורה מן המציאות הטופוגרפית . כדי להגיע לאיזון הגיאומטרי המבוקש נאלץ הנביא להוסיף אמות פה ושם , ויעיד רוחב האולם , שעליו הוסיף יחזקאל אמה אחת ( מ מט . ( סיבת התוספת ברורה : הוא רצה להבטיח שמידותיו החיצוניות של הבית יהיו מאה אמה על חמישים אמה , ביחס של שניים לאחד . לשם כך הרחיב את האולם באמה אחת , וייתכן שהקיר בעובי של שתי אמות , החוצץ בין ההיכל לדביר ( מא ג , ( אף הוא פרי הרחבת הנביא ולא היה במקדש שלמה בדיוק כפי שהוא מתואר בכתובים . יתר על כן , במקדש שהכיר יחזקאל כבר חלו כל השינויים שנמנו למעלה ; לפיכך , גם אם לא הוסיף דבר משלו , לא ניתן לסמוך על תיאורו כעל תיאור המקדש בשעת בנייתו . משום כך , יש להתייחס למקדש יחזקאל בחשדנות מסוימת , ולהסתייע בו למילוי פערים רק בזהירות מרבית , ובמקרים שיש בהם אסמכתאות נוספות למילוי הפער . עם זאת , לדברי יחזקאל נודע ערך מילונאי לא מבוטל , כמאגר מלא וגדוש למונחים ארכיטקטוניים נדירים ומעורפלים . עדות נוספת , אם כי עקיפה , לצורת המקדש בירושלים באה מתיאור המשכן הנמצא בשמות _כה-לא ; לה-מ . המקור _הכוהני , בבואו לתאר את המשכן שעמד במרכזו של מחנה בני ישראל בימי המדבר , 'הלביש' עליו את צורת המקדש שהיה בירושלים בימיו . נדמה שדמות המשכן מייצגת שלב במקדש ירושלים , בין צורתו המקורית , כמתואר בספר מלכים , ובין צורתו הסופית , המונחת ביסוד התיאור של יחזקאל ; מעוצבת צורתו כנראה בדמות המקדש בימי אחז . על פי המגבלות שמנינו כאן , הדיון שלהלן יתבסס בעיקר על תיאור המקדש המובא במלכים א , ו-ז .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר