מפעלי הבנייה

עמוד:15

עדות ראשונה - כתבי המארות מי היו בוני החומה הראשונים ועל איזה רובד אתני התייחסה האוכלוסייה באותו פרק זמן ? כאן , נכנס ההיסטוריון לראשונה בעובי הקורה , שכן מאותו זמן לערך באה העדות _האפיגרפית הקדומה ביותר על ירושלים , הלא הם כתבי המארות המצריים . כתבים אלו הם רשימות ארוכות של אויבים - בכוח למצרים , בצירוף קללה ומארה שתחול על ראשם אם יתמרדו בפרעה . תעודות אלה הגיעו לידינו בשתי קבוצות , _שכיובל שנים מפריד בין אחת לחברתה . הקבוצה הקדומה רשומה על קערות חרס , ואילו הקבוצה המאוחרת רשומה על צלמיות טין , המסמלות את המושלים המשועבדים לפרעה 5 והכורעים לו ברך , והן שימשו בטקסים מאגיים שנועדו לקדם כל איום וסכנה . מסתבר שכתבי המארות הקדומים הם מן המאה _הי"ט לפסה"נ , כלומר , מפרק זמן שקדם לביצורי העיר שנחשפו ; והמאוחרים הם ככל הנראה מהמחצית הראשונה של המאה _הי"ח לפסה"נ . כתבי המארות הם המקור ההיסטורי החשוב ביותר על כנען לפני אמצע האלף השני , מפני שהם מונים עשרות מושלים ומקומות שלטונם בארץ זו , פורסים לפנינו יריעה אתנית ויישובית מרהיבה , ומשקפים את תחומי שליטתה , או לפחות השפעתה , של מצרים באסיה בימי הממלכה התיכונה . הזכרת ירושלים בתעודות אלה ( גירסת השם היא 'רושלמם ( _' היא מאלפת ומפתיעה כאחד . בעוד שהם מרבים להזכיר מקומות במישורי הארץ ובגליל , בעבר הירדן , בסוריה הדרומית ובחוף הפניקי , הרי בתחום ההר המרכזי של הארץ נזכרת בקבוצת התעודות הקדומה ירושלים לבדה , ואילו בקבוצה המאוחרת נוספת עליה שכם בלבד . כבר בימים הקדומים ההם עולות , אפוא , ומזדקרות ירושלים ושכם כשני מרכזי השליטה העיקריים באזור יהודה והשומרון , עובדה הבאה לידי ביטוי כעבור מאות שנים גם בתעודות אל עמארנה ( ראה להלן . ( אכן , העימות בין שני המוקדים המדיניים הללו עדיין משתקף בשעת פילוג הממלכה הישראלית בדורם של רחבעם וירבעם . מכל מקום , כתבי המארות ראה עתה את החפירות החדשות בשטח פיר יורן , א' שוקרון ור' רייך , 'חפירות חדשות בעיר דוד , _' א' פאוסט _וא' ברוך ( _עורכים , ( חידושים בחקר ירושלים , דברי הכנס השלישי , _רמת גן תשנ"ח _, _עמ' . 8-3 פרסום כתבי המארות מן הקבוצה הקדומה : _£ _. _$ _1611 _..., _ז _¥$ _ז _1 _£ _/ _61 _> _1 _( _111€116 _ז _861116 , 016 _^ _0 _} _111 _* 1926 _מ _11 ; _861 על כתבי המארות מן השלב המאוחר ראה _< _2 _? _5 _ק _1065 _61 _ז _1 _ז _? 61 , ת 0 . ? _086 _. ק ) _^ _1€ _, 8111 X _61165 1940 , _6 45 _א _£51€ 61 ( 16 _י _( _1 . ( 86 יש חולקים על זיהוי _הטופונים _1 _ת _1 _ח _?*/ _53 עם שמה של ירושלים ; ראה : _-מ _33 _ח 3 _כ _) י _, _מ _3 _ומ _3 _י _3 _א _. _א _11 _>' _מ _31 _11111 _€011 _ץ _11 _ז _( 1 115 _€6 _מ 1 3 _ז 116 _. _161118 _£ _1161 _מ _1111 _ממ 1116 _860011 ( _3 _^ _11116 _ח _01115 1 ל 61 _§ 111 _א 278 _. ק , 24 ( 1992 ) _, _ץ ; _6 . _0 . 6 . _' , 1 ] _הנ''ל , ' גבולותיה של ירושלים הכנענית באלף השני לפסה"נ _/ ציון , נו ( תשנ"א , ( _עמ' . 380-361 על שער העיר . זו היתה חומת העיר במשך תקופה ארוכה מאוד . היא הגנה על העיר , עם שנעשו בה תיקונים ושיפוצים , אף בימי היבוסי , בתקופת דויד ומלכי יהודה עד סוף ימי בית ראשון . לפיכך מתברר שהעיר בתקופתה הכנענית היבוסית , ואף בימי דויד , היתה בעלת היקף גדול למדי והשתרעה על שטח של כ 45 דונם . העדות הארכיאולוגית מוכיחה , אפוא , כי במהלך המחצית הראשונה של האלף השני לפסה"נ נעשתה ירושלים מרכז עירוני של ממש , מוקף ביצורים איתנים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא