|
|
עמוד:14
מפעלי הבנייה אכן , מקום המעיין _והמדרון התלול המזדקר מעליו היו אתגר לדמיונם של בוני ירושלים בתקופות הברונזה והברזל . בוצעו כאן מפעלים הנדסיים נועזים של מערך הגנה איתן , בינוי מסובך של המורד התלול גופו ומערכת מתוחכמת להספקת מים באמצעות תעלות תת קרקעיות _ופירים אנכיים . למרות המגבלות בדרכי החפירה , עקב התנאים הבלתי נוחים שבהם שרוי האתר , וחרף הריסת שכבות היישוב כתוצאה מן ההתיישבות האינטנסיבית במקום , ניתן לקבוע את רציפות היישוב בירושלים , שכמעט לא פסקה למן התקופה הכלקוליתית , באלף הרביעי לפסה"נ . על קיומו של היישוב בתקופה זו מעידים אך ורק כלי חרס , ואילו שרידי בנייה מפרק זמן זה לא נתגלו . שרידי המבנים הקדומים ביותר שנחשפו עד כה במקום שייכים לתקופת הברונזה הקדומה , באלף השלישי לפסה"נ . מתקופת הברונזה התיכונה ב ( המאה _הי"ח לפסה"נ ) נחשפו חומה וקטעי ביצורים במדרון המזרחי התחתון המקיפים את עין גיחון . החומה בנויה אבני גוויל ונתגלו שרידי מגדל , ששמר _3 וראה סקירה על ירושלים הקדומה אצל מזר , ירושלים בתקופת המקרא , _עמ' . _44-11 מקומה של העיר ירושלים הקדומה שכנה על שלוחת רכס , המשתפלת דרומה לקטע הדרומי מזרחי של חומת העיר העתיקה _דהיום . המיוחד בתשתית הטופוגרפית של העיר , שהכתיב ליושביה הקדמונים את דרכי הבינוי של המקום , הם העמקים שסגרו על העיר ממזרח וממערב ונתחברו בקצה הדרומי , הלא הם נחל קדרון וגיא הטירופויון ( היינו ' , גיא עושי הגבינה , ( ' שהוא כנראה 'הגיא' _בה"א הידיעה שעל שמו נקרא אחד משערי העיר בתקופת המלוכה ושיבת ציון ( דברי הימים ב , _כו ט ; נחמיה יג ג . ( אך הגורם הקובע בתולדות המקום היה מעיין הגיחון , השופע בתחתית המדרון המזרחי של הרכס . זה היה מקור החיים של תושבי העיר בימי קדם ( ראה להלן , פרקים שלישי ושישי . ( לעמוד ביתר _בהירות על התמורה המהותית שחלה במצבה של ירושלים עם בואה תחת שלטון ישראל , ראוי לייחד את הדיבור על שחר קורותיה של העיר , על גורלה בימי הכנענים . ידיעותינו על ירושלים בפרק זמן קדום זה זעומות ודלות יותר מאשר ידיעותינו לגבי כמה מקומות אחרים בארץ , ובעיקר לגבי המרכזים ששכנו לאורך עורקי התחבורה הבין לאומיים , ולא בעורף ההררי כירושלים . הממצא הארכיאולוגי המקוטע , מחמת קשיי החפירה במקום , התעודות האפיגרפיות המעטות המזכירות את העיר , שרובן ככולן נתגלו במצרים , והרמזים הספורים והמעורפלים שנשתיירו במקרא — כל אלה אינם מספיקים כדי לשרטט תמונה רצופה פחות או יותר של קורות ירושלים לפני כיבוש דויד , ומכל מקום — לפני ימי ההתנחלות הישראלית בארץ כנען . עם זאת , יש בכל אלה כדי להאיר את האפלה באקראי , מעין צילומי בזק הנעשים מפקידה לפקידה , שצירופם מעלה אי אלו קווי יסוד בגורלה של העיר .
|
|