אגן העיר העתיקה

עמוד:8

אמצע המאה הקודמת , בתחומיה של תצורת _בענה , בת גיל טורון ; נחל קדרון עוקב אחרי הגבול בין תחום תצורת בענה הטורונית לתחומי חבורת הר הצופים הסנונית , הצעירה ממנה , אך אינו חופף בדיוק לגבול הגיאולוגי . לעובדות יסוד גיאולוגיות ומורפולוגיות אלה היתה חשיבות רבה בקביעת מיקומה והתפתחותה של ירושלים בראשיתה , בהיותן גורמי אב המשפיעים על מקורות המים , זמינותה של קרקע חקלאית , האפשרויות לביצור האתר וזמינותה של אבן _לחציבה ולבנייה . מקור המים הראשוני של ירושלים היה מעיין הגיחון , וההיצמדות אליו קבעה את מיקומה של העיר בראשיתה . מעיין הגיחון הוא מעיין בעל אופי קרסטי סיפוני . מימיו נקווים _בתוך חלל המסה קרסטי , וממנו הם נובעים אל פני השטח דרך מעבר צר למדי , בעל מבנה סיפוני . כלומר , המעבר עולה תחילה מעלה ורק אחר כך יורד כלפי מטה . משום כך , נביעתו של הגיחון איננה רצופה , והוא מגיח ומתייבש לסירוגין מכאן גם שמו . בראשית ימיה של ירושלים נבעו מי המעיין וניגרו אל תוך אפיקו של נחל קדרון , אך לאחר זמן נבנו לצד המעיין מתקנים שמטרתם היתה לנצל את מימיו ביעילות רבה יותר בימות שלום ובעתות מצור ומלחמה . מתקנים אלה , בעיקר פיר _ווךן _ונקבת חזקיהו , עוררו במשך שנים שאלות רבות . במיוחד עמדה השאלה כיצד כיוונו הקדמונים את חציבתם וכיצד יכולים היו שני צוותים לפעול משני קצותיה של מנהרה ארוכה ומתפתלת . סקר גיאולוגי מפורט של גבעת עיר דויד העלה שבתחומיה מצויים גם מערכת של שברים וסדקים גיאולוגיים וגם מערכת של חללי המסה קרסטיים . מערכת חללי המסה זו מסבירה היטב את הקמתו של פיר וורן , תוך ניצול חללים כאלה , שהיו קיימים וידועים לקדמונים ; ואת תהליך חציבתה של מנהרת חזקיהו . על פי ממצאים אלה , היה ככל הנראה סדק קרסטי , שלאורכו זרמו מים ממעיין הגיחון אל סביבת ברכת השילוח . סדק זה _ונביעה זו היו מוכרים לבוניה של מנהרת חזקיהו והם נשענו עליהם להתוויית דרכם _ולאוורור המנהרה בזמן חציבתה . עם הגידול במספר תושביה של ירושלים , ועם התפתחותה צפונה , לא הספיקו מי הגיחון לצרכיה של ירושלים והיה צורך בהקמת ברכות אגירה למי נגר . מיקומן של אלה היה , כמובן , בעמקי הנחלים , והוא קשור לפיכך ישירות למבנה מערכת הנחלים שתוארה לעיל . בתחילה נבנו שתי ברכות באפיקו של _הטירופויון , הן ברכת השילוח והברכה התחתונה ( ברכת _אל חמרה . ( מאוחר יותר , ובייחוד עם התפתחותה המואצת של ירושלים בימי בית שני , נבנו ברכות נוספות במעלה הטירופויון , על נחל בית _חסדא , ובמעלה גיא בן הינום . באפיקי הנחלים , ובמיוחד באפיקו של נחל קדרון , נמצאו שטחי הקרקע החקלאית של ירושלים . _24 מ' _אבנימלך _, 'ירושלים של _טורון , ' מדע , יג , ( 1968 ) _עמ' . 215-209 _25 הדבר השתנה בימינו כתוצאה מעבודות חציבה וניקוי שנעשו במוצא המעיין . _26 ראה , למשל : הקר ( לעיל , הערה , ( 3 _עמ' ; 218-191 ר עמירן , 'הספקת המים לירושלים , ' קדמוניות , 2 -1 ( תשכ '' ח , ( _עמ' ; 18-13 י' שילה , 'גילויו מחדש של מפעל המים הקדום המכונה _"פיר וורן , '' _' קדמוניות , ) 56-55 תשמ '' א , ( _עמ' . 95-89 _27 _\^ _3161 _^ _0 _* _8 _0 _£ 811 ) _11031 _מ _63 _ת _3 _ז _161 _נ _8111 י , _0 . 011 , י _מ _01 _3 _£ _3131 8 _> _' _5101 _מ _13110 _ק _^< _13 : _תז 1467- _161118316 _. קק _5016 _x _06 _, 254 _( _0606111101 1991 ) , . 1471 _דבר קיומו של סדק כזה הועלה לראשונה כהשערה על ידי סאלי , ראה : _\ _י 124 11 . _811116 )' , _. _ק _, _/ _> _£ _/ _2 _5 _, _1929 , _י _016 _א _* על כך להלן , פרק עשירי .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר