פרק רביעי: אבלות

עמוד:128

" שנעה , " "שלושים" ושנה דיני האבלות חלים על קרובי משפחה מדרגה ראשונה של המת - בנים ובנות בגיל מצוות , שאיבדו אב או אם , בן זוג או בת זוג , אח או אחות , בן או בת . נהוג לקרוע קרע בבגדיהם של האבלים כביטוי חיצוני לאבלם , מקורו של מנהג זה בסיפור התנ " כי על יעקב , אשר קרע את בגדו בחושבו שבנו יוסף מת : " ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ; מים ךבים " : ( בראשית לז ( 34 , הזמן החולף מרגע מותו של אדם ועד לקבורתו נקרא "ימי אנינות" - ימים של צער גדול . כימים אלה האבלים פטורים מקיומן של חלק מן המצוות , שכן עליהם להתמסר לטיפול במת ובקבורתו . כיום תקופה זאת נמשכת לעתים שעות אחדות בלבד , שכן חובה לקבור את הנפטר סמוך למותו . מכיוון שהאבלים עסוקים בצערם ובקבורת יקירם , קרובי משפחה או שכנים לוקחים על עצמם להכין ולהביא להם ארוחה ראשונה לאחר ההלוויה , הנקראת "סעודת הבראה . " ( קיימת גם תפיסה עממית האוסרת על האבלים להכין לעצמם ארוחות ( . מקובל שארוחת האבלים מורכבת מלחם ומביצה , המסמלת חיים . לאחר הארוחה באים קרובים וחברים לביקורי ניחומים . תקופת האבל , הנמשכת שבעה ימים מיום הקבורה , נקראת "שבעה . " בתקופת השבעה האבלים יושבים בביתו של הנפטר או בביתו של אחד מהם . הם יושבים על שרפרפים נמוכים או על הרצפה , אינם מתרחצים , אינם מתגלחים או גוזזים את שערם , אינם עובדים או מבלים ואינם ומקיימים יחסי אישות . בקהילות מסוימות נוהגים לכסות את המראות בבית המת , והסיבה לכך היא שבתקופת ימי האבל אין האדם פנוי לייפות את עצמו . האבלים מקבלים בימים אלה "מנחמים , " כלומר קרובים , ידידים ומכרים הבאים להשתתף בצערם ולעודד אותם . בחוגים שומרי מצוות נוהגים לכנס בבית האבלים מניין לצורכי תפילה , משום שהאבלים אינם יכולים לצאת לבית הכנסת . כאשר יוצאים מביתם של אבלים , מקובל לומה " המקום ( כלומר , אלוהים ) ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים " . בשבת אין מתאבלים , ולכן ביום זה מותר לאבלים לצאת מביתם , להתרחץ ולנהוג כרגיל . גם לגבי ימי אבל החלים בזמן חגים קיימים כללים מיוחדים : אין להתאבל בימי חול המועד , בסוכות ובפסח ; ואם התקיימה הקבורה בחול המועד , ימי האבל נדחים עד לאחר תום החג . לאחר שבעת ימי האבל עולים לקברו של המת ועורכים לו אזכרה - טקס ובו נאמרות תפילות . לאזכרה משמעות כפולה : השלמה עם מותו של קרוב המשפחה , וחזרה הדרגתית לחיי השגרה לארור ימי האבלות . 30 יום לאחר הפטירה מניחים על קבר המת מצבה - לוח אבן ועליו שם הנפטר וציון מספר שנות חייו . לעתים חורטים על המצבה סמלים יהודיים כמו מנורה , לוחות הברית או מגן דוד . הנסת המצבה מבוססת על מעשהו של יעקב לאחר מות אשתו רחל : ץ » ב י , עקב מצבה ן * ל קבךתה הוא מ » בת קברת ררול עד היום " : ( בראשית לה , ( 20 על המצבה כותבים את הברכה תנצב"ה : " תהא נשמתו צרורה בצרור החיים " . כלומר : " : t : 1 : * , הלוואי שיזכה לתחיית המתים . הנחת המצבה מסמלת את ההיפרדות השלמה של הנשמה מן הגוף . בית קברות 'הודי בחיפה

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר