פרק ראשון: התפילה בימי החול

עמוד:25

ההכנות לתפילה לפני התפילה חייב כל מוסלמי להיטהר . הקךאן מפרט את הדרך שבה על המוסלמי לטהר את עצמו "-. הוי המאמינים , בקומכם להתפלל , רחצו את פניכם ואת יריכם ער המרפקים , ונגבו את ראשיכם ( ורחצו ) את רגליכם עד הקרסוליים . ואם נטמאתם [ ... ] ואינכם מוצאים מים , בקשו לכם חול נקי והעבירוהו על פניכם ועל ידיכם . ''[ ... ] ( קורת השולחן הערוך [ אלמאאןה ) , 5 - פסוק ( 6 בחצר של כל מסגד מצוי מקום היטהרות ובו מים זורמים . על המתפלל להריח את המים לפני הרחצה , וכך לוודא אם הם נקיים . תחילה רוחצים שלוש פעמים את יד ימין , ולאחריה את יד שמאל . אחר כך שוטפים את הפה ואת האף שלוש פעמים , את הראש , את האוזניים ואת הצוואר שוטפים פעם אחת , ומסיימים בשטיפת כפות הרגליים שתי פעמים . את ההיטהרות אין צורך לקיים לפני כל תפילה . אדם יכול להיטהר פעם אחת ולהתפלל יותר מתפילה אחת , וזאת בתנאי שלא עשה מעשה המטמא את הגוף : עשיית צרכים או קיום יחסי מין . שינה או אף נמנום מחייבים את המתפלל להיטהר מחדש . אחרי קיום יחסי מין המתפלל חייב בהיטהרות כללית " , ע'סל , " הכוללת את רחיצת הגוף כולו . גם לפני תפילת הצהריים של יום השישי , ולפני תפילת החג , האדם צריך להיטהר היטהרות כללית , של כל הגוף . המתפלל נכנס אל המסגד בלבוש חגיגי , וזאת בהסתמך על הפסוק בקראן : "הוי בני אדם , לבשו את בגדי חמודותיכם בכל מסגד " [ ... ] ( סורת ממרום החומה , 7 - ctrra firtra פסוק ( 13 מהלך התפילה לפני כניסתו למסגד , על המתפלל לחלוץ את נעליו ולהיכנס יחף - זאת כדי להדגיש את ייחודו של האסלאם לעומת הדתות שהופיעו קודם לכן . עם כניסתו של המתפלל למסגד מתחיל טקס התפילה . התפילה המוסלמית מורכבת מתנועות גוף ומאמירות , וכל מכלול של תנועות ואמירות נקרא "ךכעה . " התנועות כוללות התכופפות והשתחוות . לתנועות גוף אלה יש חשיבות רבה , שכן הן מבטאות את כניעותו של האדם לפני האל . מיד עם כניסתו למסגד , המוסלמי מתפלל שתי ךכעות , כביטוי של כבוד למסגד . לאחר מכן הוא מצטרף אל שורות המתפללים . האמאם אומר את ה"אקאמה , " שהיא נוסח מקוצר של הקריאה לתפילה שהשמיע קודם לכן המאך'ן , אך בקצב מהיר יותר , והוא מוסיף את המשפט : "אכן הגיע זמן התפילה . " אז אומר כל מתפלל בליבו את ה"ניה" ( דברי כוונה שבלב : ( "בכוונתי להתפלל את תפילת " [ ... ] והוא משמיע את שם התפילה . מכאן והלאה אין הוא רשאי לדבר דברי חולין . עליו להרכין את ראשו כלפי מטה , אל המקום שעליו הוא רוכן , תוך כדי התפילה . במסגד עצמו המתפלל עומד מאחורי האמאם . כל המתפללים , כולל האמאם , פונים לעבר ה"קבלה , " כלומר לעבר כיוון התפילה , שהוא העיר מכה . את מקום הקבלה מציינת גומחה הקבועה בקיר המסגד . מוסלמי מתפלל ביחיד ™

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר