|
|
עמוד:281
המתמידים בחוסנו ובתשומת לבו של השלטון המצרי . החיוניות שבעיון ארכיאולוגי היסטורי מפורט , לצד חיפוש אחר דפוסים כלליים המצטיירים רק מתוך 'המשך הארוך , ' עולה בבירור גם מן הנסיון להבין את התהליכים התרבותיים והתמורות החברתיות שהתרחשו בהר בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת . ראינו לעיל , כי במהלך תקופה זו התרחב ספר _px , _7 הנושבת לחבליה הנמוכים של _אק ישראל , בעיקר בשל חולשתן של המערכות החברתיות פוליטיות שם והכוח האימפריאלי שמעליהן . נוכחנו גם לדעת , כי הנתונים ההיסטוריים והארכיאולוגיים סותרים את הטענה בדבר קריסתם כביכול של גורמים אלה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת , וממילא גם את הסיבה שהוצעה _להתנחלותן המחודשת של הקבוצות הפסטורליות בהר , לאמור , הרס חקלאות הקבע . לפי שיטתנו , את נסיגת הרועים / נוודים ( ויסודות אחרים שאינם יושבי קבע ) ממישור החוף , השפלה והעמקים ואף את תהליך התיישבותם , ניתן לבאר בקווים כלליים בעזרת מודל ה _? פר המשתנה , ובלוויית לימוד פרטני יותר של האירועים במאות י"ג-י"ב לפנה"ס . כאמור , בניגוד לתפיסה כאילו השלטון המצרי _בא _^ _ ישראל בכל תקופת הברונזה המאוחרת היה עשוי מיקשה אחת , נתברר לאחרונה כי בימי השושלות י '' ט-כ' שינו המצרים את מדיניותם , ובתהליך הדרגתי הידקו את אחיזתם ברוב חבליה הנמוכים של , _pxn ולמעשה סיפחום למצרים . המעורבות המצרית הגוברת והתעצמות נוכחותם המנהלית והצבאית בחבלים אלה העמידו את האוכלוסיה שאינה יושבת קבע בפני מצב חדש : האזורים שנפתחו בפניה את בשלהי תקופת הברונזה התיכונה הלכו ונסגרו ; ובמלים אחרות , הספר הרחב שאפיין _א _- _^ _ישראל במאות הט"ו-י"ג לפנה"ס , הצטמק עתה במהירות ונסוג חזרה להר המרכזי . תיאור הצעדים שננקטו במחציתה השנייה של המאה הי"ט על ידי השלטונות העות'מאניים במטרה על להסיג את הספר שהתפשט על חלקים נרחבים מסוריה , נראה כאילו הוא מוסב המדיניות המצרית _בא _^ _ ישראל במאות י"ג-י"ב לפנה"ס : שלטון ישיר והחלשת כוחם של הנכבדים המקומיים על ידי ריכוז ענייני המדינה וניהולם בידי מנהלנים ממשלתיים ; הקמת רשת של מצודות צבאיות ומשטרתיות ; מסעות עונשין והשקטת אזורים פרועים ; ואכיפת החוק והשלטון על שבטי הנוודים . 106 חשוב להדגיש , כי אין בדינמיקה המתמדת של מידת השלטון המצרי בארץ ישראל בתקופות אלה כדי לסתור את המסקנות האחרונות בדבר יציבות שליטתה של מצרים בפרובינציות האסיאתיות שלה במשך תקופת אל עמרנה . וראה דיון בעניין זה וספרות נוספת אצל וינשטיין , 1981 , עמ' N . N . Lewis , 'The Frontierof Settlement in Syria , 1800-1950 ' , International Affairs , 31 107 . 17-15 ( 1955 ) , pp . 53 [ להלן : לואיס , ;[ 1955 והשווה זינגר . 1988 , ראה גם , למשל : א' כהן ואחרים , 1981 עמ' . 113-112 המעורבות המצרית הגוברת בכנען באה אם כן להתגבר בראש וראשונה על בעיית חדירת הספר לאזוריה הנמוכים של , _psn ולאו דווקא בהקשרלהתעצמותן והתנחלותן המשוערות של קבוצות נוודים בהר המרכזי , הנגב _ועבר הירדן . וראה נאמן , 1982 עמ' ; 250 זינגר , 1988 , עמ . 6 ' אפשר לפיכך , שמתפתח פגש ב'ישראל' בשפלה , בשולי ההר , ואולי אף במישור החוף ממש , ולאו דווקא בהר עצמו או _בעבר הירדן , כפי שהוצע לאחרונה . וראה זינגר , , 1988 עמ' ; 4 ב' מזר ' , עמק סוכות , ' א' שילר ( עורך , ( ספר זאב וילנאי , ירושלים , 1984 עמ' G . W . Ahlstrom & D . ; 217
|
|