|
|
עמוד:280
דומה אפוא , כי אנשי ההר מיהרו לנצל את העובדה , שבמקביל להרס אשר פקד את אזורם , הלכו ונפתחו בפניהם חבליה הנמוכים של , p / f / 7 בהם התפוררו המערכות השונות בעקבות הכיבוש המצרי . כפי שהראו בייטס וליס , האפשרויות הפתוחות בפני קבוצות פסטורליות קשורות קשר הדוק לנעשה בסביבתם ; ומכיוון שדעיכת החקלאות בהר גררה אחריה בהכרח גם תנאים גרועים להתמחות פסטורלית , סביר להניח , כי לפחות חלק מרועי / נוודי ההר בחר להסתגל למצב החדש _על ידי השתלבות במערכות החברתיות כלכליות של מישור החוף , השפלה והעמקים . אולם אם בשל העובדה שהשוק הפוטנציאלי לתוצרת עדר באזורים אלה היה מוגבל מאוד בתקופת הברונזה המאוחרת עקב דלילותו הדמוגראפית של המיגזר העירוני , ואם בשל סיבות אחרות , פנו ככל הנראה הרועים / נוודים לעבודה שכירה , שירות צבאי , שוד וביזה , אף כי ודאי לא נטשו לגמרי את המרעה וחקלאות הקיום . במאות הט"ו-י"ד לפנה"ס 'גלש' אפוא הספר _w-pKn _^ מאזור ההר המרכזי לחבליה הנמוכים של , _psn . ותופעה זו מזכירה בקווים כלליים את אשר אירע באותם חבלים בתקופות הבתר ביזאנטיות , ומרמזת על אזלת ידו של השלטון המצרי בעניין . כאן מסתברת יפה התובנה ההיסטורית המושגת על ידי פרספקטיבת 'המשך הארוך ; ' אך קווי המיתאר של תובנה זו גסים , ואפשר לעדנה בעזרת 'היסטוריה אירועית' _קצרת טווח . דומה כי בהקשר זה ניתן להעזר בפרשת המהומות והמרידות בדרום _pN _ w _> _K להן היו שותפים העפרו , ואשר נסתיימה ככל הנראה בעקבות הכנות למסע צבאי מצרי צפונה . פרשה כל זו מדגימה יפה , כי גם אם בתקופת הברונזה המאוחרת 2-1 התפשט הספר _על פני חבלי _א _> _- _^ _שדאל _, חלו בו מעת לעת 'גיאות ושפל , ' בהתאם לשינויים ממחסור בכוח אדם ( מה שהביא ככל הנראה לחלק _מנסיונות ההתפשטות שלהן , ( ואילו הסיבות לעוצמתן היחסית מורכבות הרבה יותר . וראה מרפו , , 1979 עמ' American Anthropologist , 79 ( 1977 ) , p . 827 D . G . Bates & S . H . Lees , 'The Role of Exchange in Productive Specialization ' , 102 . 18-14 103 שם , עמ' . 832 , 829-827 באיתור מקומות חנייתם של רועים / נוודים בחבליה הנמוכים של _psn קיים קושי אובייקטיבי , הנובע משילוב של גורמים גיאומורפולוגיים ואנושיים שונים מאלה המאפיינים את האזורים ההרריים . פינקלשטיץ , , 1986 ) עמ' ( 311-310 הציע לראות במקדש המבודד של תל מבורך ובמקדש החפיר בלכיש , הנמצא מחוץ לעיר , רמזים לנוכחותה של אוכלוסיה פסטורלית . 104 לכאורה , קיים הבדל בין המצב בהר המרכזי בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופות _הבתר ביזאנטיות , בכך שבאלה האחרונות היה חבל ההר מיושב בצפיפות יחסית . אולם דבר זה לא מנע חדירות ופשיטות של רועים / נוודים עד ללב ההר ממש , וראה , למשל : י' דרורי וא' ריינר , _px'ישראל במדינה הממלוכית ' ( 1516-1260 ) א' כהן ( עורך ) ההיסטוריה של _ארץ-ישראל ז ירושלים , 1981 , , , . עמ' ; 28 , 25 א' כהן , ש' אביצור ומ' רוזן , _^ _ ישראל באימפריה העות'מאנית עד סוף העת החדשה , ' ( 1804-1516 ) שם , עמ 117 , 109 ' [ להלן : א' כהן ואחרים [ 1981 , ( שמואלי , תשמ"א , עמ . 130-129 , 71 , 32 ' מסתבר אפוא , שבשני המקרים כלל הספר הן את אזורי ההר והן את חבליה הנמוכים של הארץ . 105 נאמן , 1975 , עמ' : 140-119 הנ"ל , 'דרום השפלה בתקופת הברונזה המאוחרת לאור התעודות בכתב היתדות , ' ד' אורמן וא' שטרן ( עורכים , ( אדם וסביבה בדרום השפלה : מחקרים בגיאוגרפיה והיסטוריה אזורית , גבעתיים , 1988 עמ' . 95-94
|
|