הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:213

והקינים ; בין הקבוצה השמינית , ובפרט גדור = ) בית גדר (? ובית צור , לבין האוכלוסיה הפסטוראלית האוטוכטונית מתקופת הברונזה המאוחרת ; בין הקבוצה התשיעית , ובפרט בית לחם ותקוע , לבין האפרתים . תופעות _יוצאות דופן בגבול הקבוצות מחזקות את ההנחה בדבר הרקע המשפחתי שלהן . נקודה חשובה זו אינה נושא לדיון הנוכחי , אך אם נקבלה ניתן להסתייע בה לכיוון ההפוך — להשלים פרטים על המערך המשפחתי , במיוחד כפי שהמשיך להתגבש לאחר ימי דוד , כאשר הר יהודה יורד מבמת מקורותינו ההיסטוריים . חלוקת הקבוצות מחזקת את ההנחה , שאינה תלויה בה , כי בדרום ההר נמשך תהליך ההתישבות של הקנזים ( ב'נגב ההר ( ' ושל הקינים ( בספר המדבר . ( מכל מקום , זהו סיומו של התהליך שבמוקד דיוננו . יש עניין רב בגלגולי האזור בשלהי תקופת המלוכה , זיקתו לאדום , גורל תושביו בעת הגלות ולאחריה . כל אלו עשויים אולי להתקשר לתהליכי ההתנחלות הקדומים ולזרוע אור נוסף עליהם , ' אולם הם מחייבים דיון מיוחד שלא כאן מקומו . סיכום : מנוודות למלוכה בהר יהודה המקראי בתקופת הברונזה המאוחרת ה י יתה בהר יהודה אוכלוסיה פסטוראלית דומיננטית , ויסוד חזק כזה התקיים גם בשאר אזורי כנען , ובפרט בספר היישוב . עם היווצרותו של הדחף להתנחלות , אולי עקב התמוטטות יכולתם של יושבי הקבע לספק את צורכי הנוודים והרועים בדגנים , מתנקזת אוכלוסיה נוודית ופסטוראלית להתנחלות באזור . אוכלוסיה זו מגיעה בין היתר מספר המדבריות הסמוכים , מקרב אוכלוסיית _הר יהודה עצמו , מחלקיו הצפוניים יותר של ההר המרכזי , וכנראה גם מאזורים נוספים . תוך כדי מאבקי כוח מתיישבים בהר יהודה גורמים שבטיים ממקורות שונים ומגוונים , בעלי מכנה משותף רופף שקשה להגדירו . קשריהם ההדדיים מתחזקים מכוחם של אורח החיים הדומה בסמיכות גיאוגרפית , ובמיוחד נוכח אויבים משותפים — נוודים הפושטים מספר המדבר ( עמלק ואחרים ) מחד , ותרבות עירונית זרה המשתלטת על ההר ( הפלשתים ) מאידך . עם התארגנותה של ממלכה לאומית בקרב האוכלוסיה המתנהלת החזקה יותר , צפונה מכאן בהר המרכזי , מצטרפים אליה מתנחלי הר יהודה וקבוצות נוודיות הקשורות אליהם . ההצטרפות לממלכת שאול מהווה צעד חשוב בגיבוש זהותן הלאומית של משפחות הר יהודה , אך לאו דווקא של אחדותן המקומית בתוך האזור . זו מושגת רק בכורח הנסיבות של נפילת מלכות שאול . בסיוע אישיותו יוצאת הדופן ומעמדו המיוחד של דוד , מתהווה _בהר יהודה ובשוליו ממלכה מקומית , המפתחת גוון לאומי משלה , לצד המשך הזיקה ללאומיות הישראלית שנתגבשה סביב ממלכת שאול . בתוך ממלכה זו שומר המיבנה המשפחתי על כוחו עוד זמן רב , תוך כדי הידוק ( לא מוחלט ) של הזיקה בין המרכיבים השונים _על ידי המשך התיישבות באתרים סמוכים . רשימות יחש מבטאות 146 אלט 1925 , ב ; מ' קוכמן , 'מעמדה והיקפה של "יהוד מדינתא" בתקופה הפרסית , ' חיבור לשם קבלת תואר דוקטור , האוניברסיטה העברית , ירושלים תשמ"א .

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר