הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:211

שמקורה באזורים צפוניים יותר בהר המרכזי , מגיעה לכאן בשלב מאוחר ומתיישבת באזור . את מלוא מורכבותה של התמונה המשפחתית כאן קשה לשחזר . נציין רק , כי חלק חשוב מיישובי האזור מתייחס על חור — לפחות _בית לחם , עיטם , גדור , חושה ויזרעאל ( הדרומית , ( ואולי גם שורה של יישובים נוספים ' . חור מצירו מקושר לאפרתים כתלוי בהם ( כבן . ( התמונה המשפחתית המורכבת מאוד של אפרת וחור , גם מבלי שנכנס לפרטיה השנויים במחלוקת , עשויה להתאים לתהליך ההתנחלות המורכב העולה מן המחקר הארכיאולוגי בצפון ההר . ייתכן , שבמחקר נוסף ניתן יהיה להציע קשרים בין שתי מערכות ההתיישבות שראינו כאן ( הקדומה , שחלקה ניטש , והמאוחרת יותר ) לבין קבוצות יוחשין היושבות כאן . כדוגמה היפוטתית בלבד נציין , שאם נקבל את שיחזורו של דמסקי , למשל , ניתן יהיה אולי לקשור את בני חור עם המערכת הקדומה ( לפי מושבם בגדור , ( ואת האפרתים בני שלמא עם המערכת היישובית של בית לחם וסביבותיה , כשבהמשך מתערבבות הקבוצות אלה באלה . מכל מקום , יש מן ההפתעה באיחודה הרב של התנחלות האפרתים , שרבים במחקר דימו לראות בהם את גרעינו הקדום של 'שבט' יהודה . דומה , שהמימצא הארכיאולוגי , לצד העדר מסורות התנחלות קדומות דווקא אצלם , מוכיחים איחור זה ומסייעים להפרכת התפישה , כי היה בכלל גרעין קדום כלשהו של 'שבט' יהודה , אליו נסתפחו כביכול היחידות הדרומיות והאוטוכטוניות . האוכלוסיה המתנהלת שסקרנו עד כאן שייכת למקורות שונים — דרומיים , אוטוכטוניים וצפוניים . נמנו עמה לפחות _המשפחות שבטים של הכלבים , הקנזים , האפרתים , בני חור , אוכלוסיה אוטוכטונית משוערת בבקעות רמת ההר , ואולי גורמים נוספים . לצידה מתקיימת במחצית השנייה של המאה הי"א לפנה"ס אוכלוסיה נוודית יותר בשוליו הדרומיים והדרום מזרחיים של הר יהודה . לחלקה של אוכלוסיה זו יש זיקה מסוימת ליחידות השבטיות שהתנחלו ; כך הקינים והירחמאלים . חלקה האחר נמצא ביריבות עימה ופושט עליה ; כך העמלקים , שייתכן כי בהם עצמם היה אלמנט שהתנחל בבקעת באר שבע . לאוכלוסיה המתנהלת היה מכנה משותף ברור — התיישבות באזורים סמוכים המצטרפים לכלל יחידה גיאוגרפית אחת , _הר יהודה , שכנראה נקרא אז פשוט 'יהודה . ' היה לה עוד מהמשותף בתחום התרבותי , החברתי והדתי . מעבר לקביעה כללית זו , לא נוכל להיכנס לפרטי המשותף בתחומים אלו . נראה , כי במקביל לשלב ההתנחלות השני נוצר עוד גורם מכריע של שיתוף — השעבוד לשלטון הפלשתים בהר . על רקע זה נוצרה באזור צפוני יותר ממלכתו הלאומית של שאול . נראה , שכבר בשלב מוקדם השתלבו בה כלל המתנחלים בהר יהודה והקבוצות הנוודיות הקשורות בהם . אין כאן יחידה שבטית אחת היושבת ביהודה , אלא כמה יחידות שונות המשתלבות בממלכת 142 דמסקי , , 1987-1986 עמ' . 49 143 גליל , תשמ"ג , עמ' , 109-77 וסכימה 9 שם , וכך גם רוב החוקרים שעסקו בנושא . A . Alt , 'The Formation of the Israelite State in Palestine' , Essays on Old Testament 144 259 Historyand Religion , Oxford 1966 , pp . 239-259

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר