הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:188

מדגמים אלו הינם אקראיים למחצה , שכן למפות סקר ישראל יש גבולות שרירותיים לחלוטין , אולם הבחירה בריבוע צפוני ודרומי היתה מכוונת . סקירת מפות אלה הושלמה , וביחד עם קטעים נוספים נסקרו עד עתה בפירוט _כ 230 קמ"ר מתוך תחום הסקר . כיום מושם דגש על אזורי בית לחם ( כ 50 קמ"ר ) וחברון ( כ 100 קמ"ר , ( ובכך תסתיים סקירת צפון האזור ומרכזו . התמונה העולה מהמידגם המפורט והגדול יחסית שנסקר עד כה ( כשליש מכלל השטח הנחקר , ( הינה מאלפת : בצפון ברור מהמידגם , שסקר מפורט מעלה את כמות היישובים המוכרים בכ 50 אחוז . בסיכומים המספריים לתקופות השונות הכפלנו אפוא את מספר האתרים בצפון במקדם המתאים לסוג האתר , כדי להתקרב לתמונה הסופית המשוערת ; אך נראה , שגם סטייה לכאן או לכאן לא תהיה משמעותית , לאור המידגם . בדרום הוכח , כי התועלת בסקר המפורט היא חלקית ביותר , והוא הוסיף רק אתר יישוב קטן אחד . לפיכך ניתן להניח , כי רוב האתרים המשמעותיים נתגלו כבר בסקר הסלקטיבי , בזכות אופיו החשוף של השטח . תופעה אחת משמעותית ביותר שעלתה רק מהסקר המפורט , היא עובדת קיומם של בתי קברות רבים שלא בצמוד ליישובים , ולעתים אף במרחק רב מכל יישוב . כל האמור מתייחס כמובן רק לתמונה היישובית הכללית וזיהוי החלק העיקרי של האתרים . ברור , שתיתכנה תופעות יחידאיות שתעלמנה מעיני הסוקרים ( גם בסקר מפורט , ( ודווקא בהן גלום עניין מיוחד : כזה הוא המקרה של העיר המבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה 3 שגילינו ברס טורה ( אתר שנסקר בעבר , ( והיא משנה את הבנת התקופה באזור , אף שאינה חלק ממערך יישובי מקיף באותה תקופה . הבדיקה המדגמית שננקטה הוכחה אפוא כיעילה . היא איפשרה כבר בשלב מוקדם לבדוק את המסקנות שעלו מניתוח הסקר הסלקטיבי , ולקבל תמונה כללית מהימנה על האזור כולו . ואכן , אף שאך חלק מהאזור נסקר בפירוט , ועיכובים שונים היקשו ומקשים על השלמת הסקר המפורט , ניתן להציג כאן תמונה מלאה למדי על סמך הסקר המדגמי , המקיף כשליש מתחום הסקר כולו . בחלק הארכיאולוגי של מחקרנו נכללות , כאמור , גם חפירות . אתרים קטנים נחפרים או נבדקים לשם בירור בעיות ספציפיות : עד כה נחפרו כך ח'רבת אם א טלע ( אתר התנחלות קדום ומצודה פרסית , שנתגלו _על ידי כוכבי ? , ( מיבנה מגאליתי ( (? גדול בצומת _גוש עציון ; גת ברזלית ליד בית פג'ר . ואילו החפירה העיקרית מתנהלת באתר שהיה המרכזי באזור במשך רוב התקופות , חברון . מאפיינים ארכיאולוגיים וגיאוגרפיים עיון במפה הכללית של אתרי הסקר והשוואתה למפת היחידות הגיאוגרפיות והמשקעים מצביעים על ריכוז היישוב לאורך שדרת ההר . אף על פי שדרום ההר 109 אטלס ישראל , מפות . 12 , 11

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר