|
|
עמוד:173
אפשרית ביניהם , בנאמנותם המשותפת לשאול כנגד דוד . רק בהמליכם את דוד בחברון הם מתגלים לנו לראשונה בפעולה משותפת עצמאית . אך זאת כבר במסגרת ממלכתית . הדברים מחזקים אפוא את המסקנה , שהשם 'יהודה' הוא גיאוגרפי במקורו , וכי הוא ציין תחילה את אזור ההר בלבד . התושבים וממלכתם נקראו על שם האזור בו החלה ראשית התיישבותם והתגבשותם הממלכתית , ולא להיפך . מלכות דוד בחברון . מלכות דוד בחברון היא אל נכון נקודת השיא במעמד העיר והר יהודה בכלל , אך ראוי להדגיש את היקפה המוגבל של הממלכה שחברון שימשה כבירתה . בניגוד לחוקרים הסבורים כי דוד ואיש בעל חילקו ביניהם את כל ממלכת שאול , 49 הרי יש להניח כי הפלשתים חזרו והשתלטו על ההר המרכזי . המלכת איש בעל במחניים מרמזת לכך , שהוא שלט בפועל רק על עבר הירדן הישראלי . הקרב בגבעון ( שמואל ב , ב ) הינו התנגשות בין יחידות של שתי ממלכות , שאולי תבעו חזקה על ההר המרכזי והתמודדו על לב תושביו , אך ודאי לא שלטו בשטח עצמו . שני הצדדים כאחד נסוגים לאחר הקרב אל מחוץ לתחומי האזור , ונסיגתם של אנשי דוד המנצחים מאלפת במיוחד ( שמואל ב , ב לב . ( הללו יוצאים מהר בנימין ומגיעים לבית לחם עירם . כל פעלם שם הוא קבורה חפוזה של עשהאל ( חרף היותו ממשפחת המלוכה וההנהגה הצבאית כאחד , (! והם ממשיכים דרכם בלילה לחברון . המסקנה הסבירה ביותר מהתנהגות מוזרה זו היא , שבית לחם עצמה , מולדתו של דוד , לא היתה בשליטתו , ואף השהות בתחומיה היתה בעייתית לאנשיו . בניגוד _לאיש בעל המרוחק , דוד לא יכול לקיים בידיו את ממלכתו בסמוך לפלשתים המנצחים אלא רק ברשותם וכוואסאל שלהם , כפי שהיה עוד קודם לכן . נראה , שהללו איפשרו לו שליטה על אזור מצומצם בלבד , בעוד שבבית לחם אולי ישב כבר נציבם . מידע נוסף על הר יהודה גלום ברשימת גיבורי דוד ( שמואל ב , כג ח-לט ; דברי הימים א , יא י-יב כב . ( לא ברור אם כולם אכן נקבצו אליו בימי נדודיו ובצקלג , כמתואר במקרא , ואף על משמעות הרשימה נחלקו הדעות ' . לענייננו חשובים מקומות מוצאם של הגיבורים . מיהודה מיוצגים כאן ( י ) קבצאל , בית לחם , ( בית ) פלט , (?) תקוע , חושה , (?) נטופה , כרמל , ארב , צבה , (?) יתיר . כן נזכרים הגדרה ( מקום (? ומשפחות החרופי , הקרחי ( קורח ) וירחם = ) ירחמאל (? מן הגדור ( מקום (? ( דברי הימים א , יב ה-ח . ( כן נזכרות ברשימות 9 ערים מבנימין וסביבותיו ( לרבות בארות _ושעלבים , ( ומספר גיבורים ממוצא זר — עמוני , חתי , גבעונץ (? מבארות . בדברי הימים ( יא מב-יב ח ) נוספו כמה גיבורים מעבר הירדן , ועל כן ייתכן מאוד ששם מקומה של ערער הנזכרת ברשימה ( דברי הימים א , יא מד . ( כן נזכרים שם מואבי וגבעוני . רשימת הגיבורים מרחיבה אפוא את ידיעותינו על המצב היישובי והאתני בין ימי שאול לדוד . בולט העדרן 49 למשל י' אהרוני , אטלס כרטא לתקופת המקרא , ירושלים , 1974 מפה 98 [ להלן : _אהרוני , 50 . [ 1974 וראה אליגר , 51 . 1934 ראה בי מזר , 'גבורי דוד , ' אנציקלופדיה מקראית , ב , עמי 52 . 400-398 השווה ב' מזר , כנען וישראל : מחקרים היסטוריים , ירושלים תשל"ד _, עמ' 202 ואילך [ להלן : מזר , תשל"ד . [
|
|