|
|
עמוד:167
את כל סיפור המסע של יהודה ושמעון ( כשכל הפרטים הספציפיים לקוחים אמנם ממסורות שעמדו לפניו . ( עורך מאוחר הבחין במלאכותיות של הקטע ה'חברוני' בפרק ונאלץ להוסיף הערה ( שופטים א כ , ( המבהירה את תפקידו וזכויותיו של כלב בחברון . הערה זו שבה וסותרת את ייחוס כיבוש חברון ליהודה קודם לכן , בפסוק י . הניתוח של יהושע טו 14 א-ב רמז , כי גירסתו הדויטרונומיסטית המאוחרת עומדת בבסיס ההערה שכאן ( ולכן נראה ליחסה לעורך מאוחר , שכבר מכיר את גירסת המקור הדויטרונומיסטי . ( המסורת ה'כלל ישראלית' ביהושע י המסורת ביהושע י לו-לט מתארת את כיבוש חברון ודביר , בסדר זה , כשלב במסע הכיבוש הדרומי של יהושע וכלל ישראל , המתואר ביהושע י א-לט . אליגר הראה , כי תאור המסע מורכב משלוש יחידות נפרדות , ולענייננו חשוב המסע בשפלה ובהר ( יהושע י כח-לט . ( בתיאור אין כל מידע ספציפי על ההר . סדר הכיבוש זהה לזה שבמסורות האחרות , חרף העובדה שהמסע מגיע להר מדרום מערב , לאחר כיבוש לכיש ועגלון . כיוון שאין אסמכתה טקסטואלית ברורה לקשר בין מסורת זו לאחרות , לא נכריע ביניהן מהיבט זה . עם זאת , נקודות אחדות מעמידות בספק את המסורת הזו : א . סדר הכיבוש הינו מלאכותי במידה מסוימת . מבחינה טופוגראפית נוח יותר לעלות מדרום השפלה אל דביר , ומשם להמשיך לחברון ( במיוחד כאשר אחר כך יש להמשיך לבסיס שבגלגל — יהושע י מג . ( המחבר אכן הכיר בכך והשתמש בפועל 'וישב' לתיאור המעבר מחברון לדביר . יש אפוא מקום להניח , כי סדר הכיבושים ( ולפיכך עצם תיאורם ) מתבסס על מסורת קדומה , שבה היה סדר זה עקיב יותר . מסורת כלב הינה כמובן המקור הסביר ביותר לכך ( אולי בגלגולה בתוך 'המסורת היהודאית' בשופטים א . ( ב . כאמור , מסורות נוטות לקבל גוון כללי יותר בעיבודיהן המאוחרים , ואף ראינו זאת הלכה למעשה בהתפתחות מסורת כלב ( ביהושע טו ) למסורת ה'יהודאית' ( בשופטים א . ( לפי שיקול זה המסורת ה'כלל ישראלית , ' במקום שיש לגביו מסורת מקומית מפורטת , חשודה מראש באיחור . ייתכן אפילו , שהיא מסתמכת גם על המסורת ה'יהודאית' המאוחרת יחסית , ומהווה הרחבה נוספת שלה . מכל מקום , בשלב זה נראה שמוטב להסתמך על מסורות כלב , _ולהעדיפן על המסורת הכלל ישראלית שבפרקי הכיבוש ביהושע . נסיונו של אליגר להראות רקע ריאלי ממשי לקטע , שהוא מאוחר גם לדעתו , יהיה תקף רק אם נראה במסלול המסוים השתקפות של מסע מלחמה מאוחר ( מימי הכותב , (? וייחוסו על ידי אליגר לתקופת ההתנחלות הינו ספקולטיבי . Josua in Judaa \ PJb , 30 ( 1934 ) , pp . 47 ff . 34 K . Elliger , [ להלן : אליגר , 35 . [ 1934 כך גם סיכומיהם הזהירים של דה וו , , 1971 עמי M . Weippert , The Settlementof the ; 545-544 33 , Israelite Tribes in Palestine , London 1967 , pp . 32-33 והשווה נות , , 1953 עמי 36 . 67-60 אליגר , , 1934 עמי . 70
|
|