הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:159

ושכנותיה . קישורם התכוף לערים ששלטו בהר ( שכם וחצור , ( וזיקתם הטבעית לאזור המאוכלס בדלילות , תומכים בהנחה , כי חלק מאוכלוסיית ההר המרכזי , _והר יהודה בכלל זה , היו מבין העפירו . במקרא נזכרות חברון ודביר כשתי ערי הממלכה שבהר יהודה ( יהושע יב י , יג , ( וישנן מסורות מפורטות יחסית על כיבושן . במחקר מקובל להתייחס אל הגרעי ן הקדום שבמסורות אלו כאל מסורת מקומית ' ) כלבית ( ' קדומה ומהימנה " , לפיה אכן פגשו בני כלב וקרוביהם בשתי הערים הללו . שוכני חברון הם 'ילידי / בני הענק : ' ששי , אחימן ותלמי . דה וו הציע שחלקם שמות חוריים ; ליפינסקי קושרם ליחידה השבטית המוכרת ' יענק 17 . ' כל אלה הן השערות לא בטוחות , אך נראה כי 'הענק' היא אכן יחידה משפחתית . פסוק מקראי המתקשר למסורות על הענקים מציין , שהללו ישבו בחברון , דביר וענב ( יהושע יא כא . ( אף שהפסוק מייצג שלב מאוחר יחסית בגלגול של מסורות כלב , יש אפשרות סבירה , שהוא מייצג מסורת קדומה ; ומכאן רמז אפשרי ( אך בעייתי ) למרכז כנעני שלישי בהר ( על החומר ממסורות כלב ראה פירוט להלן . ( אפשר , שיישוב נוסף היה בגדור שבהר ( יהושע טו נח , ( אם נזהה אותה עם עיר הממלכה הכנענית גדר הנזכרת ברשימת מלכי כנען ( יהושע יב יג , ( ואולי גם עם בית גדר שברשימות היחס ( דברי הימים א , ב נא . ( המרכיב 'בית ' - עשוי לרמוז לקדמותם של יישובים נוספים בהר כמקומות פולחן כנעניים , אך ייתכן שיש להעדיף הסברים אחרים לשמות אלו . כך הוא לגבי בית צור _, בית ענת ובית לחם . ניתוח שקול של המקור ההיסטורי מרמז אפוא לקיום אוכלוסיה כנענית בשני מרכזים ודאיים — חברון ודביר — ואולי גם בענב , גדור )/ ביתךגדר , בית צור , בית ענת (?) ובית לחם ( יו . מרכזים אלו מתוארים כעירוניים ומבוצרים ; אך מאידך נרמז , שאוכלוסייתם היתה שבטית — בני משפחת 'ענק . ' ההשערות הקושרות את בני הענק ליחידה השבטית 'יענק , ' המוכרת ממקורות האלף השני לפנה"ס נותרות בתיק"ו , וכמוהן שאלת זהותם האתנית של בני הענק ( שמים מערביים , חורים , שילוב בין השניים . (? מתוך הכרותנו את חברות האלף השני לפנה"ס במרחב כולו , ובעיקר בתחום התרבות האמורית כנענית , יש מקום להניח , שגם _בהר יהודה הכנעני התקיימה חברה אשר שילבה יסודות עירוניים עם יסודות שבטיים ( יושבי קבע ונוודים כאחד ) — היינו , חברה 15 _דה וו , , 1971 עמ' ;( l 948 ) , p . 327 R . de Vaux , 'Les patiarches hebreux et les decouvertes modernes ( suite )' , RB , 55 16 . 526-523 ובהסתייגות , הנ"ל , , 1971 עמ' R . O . Sellers , The Citadelof Beth-Zur . Philadelphia 1933 , p . 7 , n . 1 18 pp . 41-44 E . Lipinski , 'Anaq-Kiryat 'Arb' -Hebron et ses sanctuaires tribaux ' , VT , 24 ( 1974 ) , 17 . 138 [ להלן : סלרס ;[ 1933 , מ' אבי יונה . 'בית צורי , ' אנציקלופדיה מקראית , ב , עמ' . 99 _|?^ 19 , 85-86 A . G . Auld _. 'AJudean Sanctuaryof'Anat ( Josh . 15 : 59 )?\ 7 W _. 4 v ; v , 4 ( 1977 ) , pp . r _1 _K הקורא בית עיניים / ענון / ענם . 20 ז' קלאי , 'בית לחם , ' אנציקלופדיה מקראית , ב , עמ' . 88

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר