|
|
עמוד:11
מקובלת על רוב החוקרים , משום שדרשות מסוג "הגיד הכתוב" אינן בדרך כלל דרשות אגדה אלא דרשות הלכה . מדרש האגדה אינו אפוא מה הגיד הכתוב , אלא מה הגידו בני אדם . על פי ההגדרות הללו , מכל מקום , נוצרה החלוקה לשני טיפוסי המדרש העיקריים : מדרשי ההלכה ומדרשי האגדה . ואולי מוטב לנסח זאת קצת אחרת ולומר , כי מאחר שבדרך כלל אין הפרדה חד משמעית בין מדרשי הלכה ומדרשי אגדה , ומאחר שמדרשי ההלכה מכילים חומר שבאגדה ורבים ממדרשי האגדה מכילים חומר שבהלכה , החלוקה הנכונה לא תהיה למדרשי הלכה מכאן ולמדרשי אגדה מכאן , אלא למדרשים שעיקרם הלכה ולמדרשים שעיקרם אגדה . שלא כשני המונחים הקודמים , שאינם מופיעים בתנ"ך , המונח '' מדרש" מופיע בתנ"ך פעמיים . בפעם הראשונה אנחנו מוצאים את המונח בספר דברי הימים ב' ( י"ג , כ"ב , ( שם כתוב על אביה מלך יהודה ו " ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו כתובים במדרש הנביא עידו " . בפעם השניה אנחנו מוצאים את המונח בדברי הימים בי ( כ"ד , כייז , ( שם כתוב שענייניו של המלך יהואש כתובים על מדרש ספר המלכים . צדקו כנראה החוקרים שטענו כי המשמעות המקורית של המונח " מדרש" היתה ספר , ובעל דברי הימים השתמש במונח מדרש כמלה נרדפת לספר . כפי שמקרא הוא ספר לקריאה , כך מדרש הוא ספר לדרישה וחקירה . אלא שברבות הימים קיבל המונח מדרש משמעויות חדשות , ובפרקים הבאים נכיר כמה סוגים של מדרשים בעל פה ובכתב . עד כאן על המונחים הלכה , אגדה ומדרש . נפנה עתה אל מדרשי האגדה וההלכה . רוב מדרשי ההלכה , כלומר המדרשים המכילים בעיקר חומר שבהלכה , הם מדרשי תנאים , * ואילו רוב מדרשי האגדה , כלומר המדרשים המכילים בעיקר חומר אגדה , הם מדרשים מאוחרים יותר . מקצתם נכתבו לא לפני המאה הרביעית לספירה ( בתקופת האמוראים , ( ורובם נכתבו בתקופות מאוחרות יותר . לא כל החומר שהופיע במדרשי התנאים הגיע לידינו . מקצת מדרשי התנאים אבדו לחלוטין , ומקצתם אבדו למקוטעין ושוחזרו בידי תקופת התנאים הסתיימה בראשית המאה השלישית לספירה , וכמונח תנאים אנחנו מתייחסים בעיקר לחכמי המשנה , התוספתא ומדרשי התנאים .
|
|