|
|
עמוד:9
פרק א' תחומי ההלכה והאגדה עניינו של ספר זה הוא מדרשי האגדה של חז"ל . ספרות רוז"ל , שמדרשי האגדה הם חלק חשונ ממנה , עוסקת בנושאים ואישים רבים , מעורבים בה יוצרים ועורכים שונים , והיא נערכה בזמנים שונים ובהסתמך על מקורות שונים . האגדה וההלכה הם שני הענפים העיקריים של ספרות חז"ל , ולפי אחת ההגדרות הם הענפים היחידים של הספרות הזאת . קודם שניגש לעסוק במדרשי ההלכה והאגדה , נבהיר את המונחים הלכה , אגדה ומדרש . ההלכה , כך מקובל להגדיר , היא החלק הנורמטיבי והמחייב של התורה . המונח "הלכה" נגזר מן הפועל הלך והוא ארמי בצורתו . הוא אופייני ללשון חכמים ואינו נזכר במקרא . את ההגדרה הקדומה ביותר , כנראה , למונח נתן בעל "הערוך , " הוא רבי נתן בן רבי יחיאל מרומא , שחי במחצית השניה של המאה ה וו ברומא שבאיטליה . רבי נתן היה הראשון שערך מעין מילון אנציקלופדי למונחים המופיעים בספרות חז"ל ואשר לא היו ברורים די הצורך . בין השאר הגדיר רבי נתן את המונח הלכה , וכתב : "פירוש הלכתא — דבר שהולך ובא מקדם ועד סוף . או — שישראל מתהלכין בו " . בעל "הערוך" הציע אפוא שתי הגדרות למונח הלכה . לפי שתיהן קשור המונח בפועל הלך , אלא שלפי ההגדרה הראשונה ההלכה עצמה היא הדבר שהולך ובא מקדם ועד סוף , כלומר תקיפותה של ההלכה והדינמיות שלה הן דברים הבאים מקדם ועד סוף , ואילו לפי ההגדרה השניה זיקתם של בני ישראל אל ההלכה היא הדבר הדינמי , שבא מקדם ועד סוף .
|
|