עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים

עמוד:יא

עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים רגליהם של העולים לבית ה' עומדות בשעריך ירושלים . ירושלים חומות הקיפו אותה מימי קדם , ועם התפשטות העיר נבנו סביבה חומות נוספות , כדי להגן על פרווריה הנוספים ותושביה . המקורות הקדומים , וכן יוסף בן-מתתיהו , יליד ירושלים ותושב העיר , מתארים את החומות בימי הקדם , וחפירות מדעיות חשפו שרידים מהן . וירושלים והר הבית - חומות מקיפים אותם גם היום , ושבעה שערים פתוחים בהן . שבעה שערים אלה מאיירים את שבעת בתיה של אמנת ירושלים שנכרתה במלאת עשרים וחמש שנה לירושלים הבנויה , כעיר שחוברה לה יחדיו . ועל העתיד נאמר כי שבעה חומות מקיפין ירושלים : של כסף ושל זהב של אבן יקרה של פוך של ספיר של כדכוד ושל אש , וזיוה יזהיר מסוף העולם ועד סופו , חומותיה של ירושלים ושעריה וחומות בית ה ' ושעריו - דברי נביאים וכתובים . מאמרי חכמים ומדרשי אגדה מלאים תהילתם , זיוום ויופיים . דברי ישעיהו הנביא : ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם ... שם עולם אתן לו אשר לא יכרת ( נו , ה ) מבוארים באגדה לאמור : ואין ביתי אלא בית המקדש ... ואין חומותי אלא ירושלים . וכן נאמר מפי ישעיהו הנביא : וקראו לך עיר הי ציון קדוש ישראל ... וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה ( ס , יד-יח . ( ומשורר תהילים מבקש : היטיבה ברצונך את ציון , תבנה חומות ירושלים ( נא , כ , ( שהרי אהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב ( תהילים פז , ב , ( ואמר לו הקדוש ברוך הוא : מחבב אני בתי כנסיות ובתי מדרשות , ולמי אני מחבב יותר מהם ? שערי ציון , שהיא פלטין שלי . רושלים היא מציאות , ירושלים היא מושג ; ירושלים היא ( כיסופים ירושלים , היא ירושלים שלמעלה היא ירושלים היסטוריה היא ; ירושלים נשמת האומה היא ירושלים שלמטה , , ; היא גופו של ישראל ; ירושלים היא עירו של הקדוש ברוך הוא ( ויקרא רבה ב , ב , מהדורת מרגליות , עמ ' לז , ( ירושלים היא בירת ישראל ; ירושלים היא מרכז העולם , ירושלים היא הקומט שבשחור העין ( דרך ארץ זוטא , ט . ( ירושלים היא עבר , הווה ועתיד - חלום שנתגשם . אין לך כינוי של יופי , אהבה ושבח שלא הורעף על ירושלים , ורבו מספור ספרים ומאמרים שנתחברו בעניינה . הספר שלפנינו מצטרף לשורה נכבדה זו של ספרות על ירושלים . מחברו , ד " ר מרדכי נאור , טרח והעלה , בצורה נאה ומרוכזת , את דברי ימיה ודורותיה זה כשלושת אלפים שנה . משנתבקשתי להקדים לספר דברי מבוא , נתלבטתי לא מעט . וכי מה ניתן לומר שטרם נאמר בעניינה של ירושלים ? במה שאומר לא באתי אלא להדגיש עניינים מספר בעניינה של ירושלים שנאמרו , בשעתם וחשובים הם לשעתנו , שעה של עצמאות מדינית יהודית וקיבוץ גלויות , שעה של עיון בעבר , הווה ועתיד . מבקש אני להעמיד בתחילתם של דברים מזמור אחד מיוחד שבספר תהילים , הוא מזמור קכב , שאין ערוך לעצמתו וליופיו . ממנו פינה וממנו יתד לעולמה הרוחני , התרבותי והמדיני של ירושלים . וזו לשון המזמור : שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית הי נלך ; עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם : ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו : ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם הי : כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית ח ז שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך : יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך : למען אחי ורעי אדברה נא שלום כך : למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך . מתי נאמר המזמור ומי אמרת ופרטי תוכנו - ההליכה לביתהמקדש , העמידה בשערים , בניינה של ירושלים וחיבורה יחדיו , עדות השבטים , הכיסאות למשפט והכיסאות לבית דוד , התפילה לשלומה , לשלוותה ולטובתה של ירושלים , חילה , ארמנותיה ואוהביה של ירושלים - מה משמעותם ? עמדו על כך , בדברים מאלפים , פרשנים והוגים , ונציין לאחדים מהם . אמר רבי אברהם אבן עזרא ( המאה הי"ב : ( אמר רבי משה , כי זה השיר אמרו דוד שיאמר עם הזמירות בבית השם בעת שיבנה הבית . ורבי ישועה אמר , כי זה בעבור הבית שהקים לו דוד בציון . ויש אומרים , על הבית השלישי כל אחד מישראל אומרים שמחתי באומרים הם עולי רגלים ( ביאורו לתהילים שם . ( והוסיף ואמר הרד " ק ( ר ' דוד קמחי , שלהי המאה הי '' ב והמחצית הראשונה של המאה הי " ג : ( והמזמור הזה מאמר בני הגלות , ומרוב תאותם לבנין בית המקדש , יזכרו עלות ישראל לרגלים וידברו על לשון האבות שיהיו בזמן הבית ( ביאורו לתהילים שם . ( בימי דוד טרם נבנה בית ה . ' לפי הפירוש האחד דוד המלך אמרו בעבור הבית שהקים לו דוד בציון , ולפי הפירוש האחר דוד המלך אמרו כדי שייאמר בעת בניין בית-המקדש . מהמשך המזמור , שבו מדובר על כסאות לבית דוד שישבו בירושלים , משמע שנאמר בעת שכבר מלכו בו מלכים מבית דוד . מהלשון ירושלים הבנויה משמע שחזרה ונבנתה , ואולי זה מזמורם של שבי ציון בימי בית שני , שבהם שוב היתה ירושלים בנויה . ועוד פירוש הוא שבני ישראל יאמרוהו על בניין הבית השלישי . ואכן אלה ואלה דברי אלוהים חיים , ודברי המזמור משותפים הם לכל הדורות - לדורו של דוד מלך ישראל , לעת בניין ביתהמקדש , הראשון והשני , לבניין הבית השלישי , לבני ציון ולבני פזורה .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר