|
|
עמוד:102
הקמת שיכוני קריית יובל וגונן הקרן הקיימת רכשה מן הממשלה ( אחר כן : מנהל מקרקעי ישראל ) שטחי בנייה חדשים שנבנו עליהם שיכונים חשובים . כך בנו חברות 'עמידר' רשיכון עובדים' את שיכוני קריית יובל באזור בית מזמיל , ועל אדמות מלחה , _בית צפאפה וחלק מאדמות הכנסייה היוונית נבנו שלבים שלבים . החל משנת , 1952 שכונות גונן ( קטמון ) השונות . נוסף על הבנייה לצורכי שיכון החלה בשלב זה גם בנייה של מבני ציבור עירוניים . נציין אחדים מן החשובים שבהם : כית העם , שנשיאות הכנסת שכרה לתקופה ממושכת , האקדמיה למוסיקה , שנבנתה בעזרת תרומות , ובית ההסתדרות , אשר הוקם ב 1951 ברחוב שטראוס והיה אז מהגבוהים בבנייני ירושלים — גגו אפשר תצפית טובה לעבר העיר העתיקה וסביבותיה , שהיתה כשימוש עד איחוד העיר ב 24 . 1967 'מוסד הרב קוק' נבנה בכניסה לעיר ( בשולי קריית משה ) בתור מוסד מחקר דתי , ובבניין עצמו ניכר אופי דתי פרי תכנונו של האדריכל ברנשטיין . כאמור , הר ציון היה מוקד משיכה דתי ולאומי וכן שופצו קברי הסנהדרין ובתי כנסת חדשים הוקמו ככל רחבי העיר , במיוחד בשכונות החרדיות . נציין עוד את הקמתו של גן החיות התנ"כי בתקופה זו . מערכת הרחובות החדשה החלה להסלל בהתאם לתכנית ראו ( ראה לעיל , ( במיוחד _באזורי הבנייה החדשים במערב העיר : שדרות הרצל והמשכו , רחוב הנטקה ( בקריית יובל , ( ורחוב הרצוג , שהוא המשכו של רחוב עזה . גם רחוב רופין נסלל אל גבעת רם , ואחריו נסללה מערכת רחובות פנימיים לשירותם של המוסדות שתוכנן להקימם באזור זה . _קריית יובל בשנות החמישים
|
|