|
|
עמוד:101
המנדט . אמנם מיקומו , תכנונו ובנייתו של האתר שהרשות תפעל בו נקבעו מאוחר יותר , אך כבר בשלב זה הוחלט רשמית להקים מוסד לאומי חשוב זה בירושלים . באותה שנה נחנך בירושלים מושב הרבנות הראשית , 'היכל שלמה' ( על שם אביו של התורם , יצחק וולפסון . ( פרידמן , אדריכל הבניין , השתדל להקנות לו סגנון מיוחד עם חזות דתית סמלית . כל הקריות והמבנים שהזכרנו עד כה נשאו באותם ימים אופי לאומי או כלל ארצי , וחיזקו את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל , במיוחד בירתה השלטונית והרוחנית . נוסף על כך , העולים הרבים שהגיעו לעיר באותן שנים הגדילו באופן ניכר את אוכלוסייתה היהודית , ותהליך זה החל כבר בתום מלחמת העצמאות . כפי שציינו , אוכלוסיית ירושלים היהודית בנובמבר 1948 היתה כ 84 אלף נפש ; בדצמבר 1950 הגיעה אוכלוסייה זו לכ 121 אלף נפש . ובסוף 1954 ל 144 אלף . אמנם זה היה גידול מועט לעומת הגידול באזורים אחרים בארץ , אך בכל זאת גם בירושלים הלך והחריף הצורך הדחוף לפתור את בעיית הדיור . בין הזקוקים לדיור בעיר היו _עובדי מדינה שעלו עם משפחותיהם מהשפלה , חיילים משוחררים , עולים ששוכנו בשלבים ראשונים במעברות ונזקקו עתה לשיכוני קבע , ועולים חדשים שהמשיכו להגיע לעיר בשנות החמישים הראשונות . בתחילה נבנו שיכונים אחדים בשכונות ותיקות , כמו _בית הכרם , קריית משה ועוד , וכן שופצו מאות דירות מרכוש שנטשו ערבים לאחר המלחמה 1 אך עד מהרה הובהר שיש להקים שיכונים נוספים מחוץ לשטח הבנוי הקודם של העיר ירושלים . ' יד ושם — ' הביטוי המובהק ביותר לתרבות הזיכרון הלאומית
|
|