|
|
עמוד:100
העלייה לבירה , מוסדות האומה וההתרחבות הפיסית של העיר ( 1954-1951 ) שתי תופעות עיקריות מאפיינות את התפתחות ירושלים הישראלית במחצית הראשונה של שנות החמישים : התבססותה בתור בירת המדינה היהודית החדשה וגידול ניכר באוכלוסייתה , שהביא להשתנות ולהתרחבות שטחה הפיסי . כפי שציינו , עוד בכ"כ בכסליו תש"י ( 13 . 12 . 1949 ) הוכרז שירושלים היא בירתה של מדינת ישראל , אך רק בשנת 1951 התממשה הכרזה זו בהעברה של רוב משרדי הממשלה לבירה , למעט שניים : משרד הביטחון , שנותר עד היום בתל אביב , ומשרד החוץ , שעבר לבירה מאוחר יותר , בשנת . 1953 החל משנת 1954 הגישו כבר כל הנציגים הזרים את כתבי האמנותיהם לנשיא המדינה השני יצחק בן צבי במשכנו כירושלים . במאי 1950 החלו בבניית 'בנייני האומה' בירושלים . את הקמתם יזם 'איגוד בנייני האומה , ' בחסותם של נשיא המדינה חיים וייצמן , ראש הממשלה דוד בן גוריון ויושב ראש הסוכנות היהודית ברל לוקר . במימון השתתפו הקרן הקיימת רהחברה הכלכלית לירושלים , ' ונמכרו מניות לציבור הרחב , שנענה בעין יפה . במגילת היסוד נאמר , כי הבניין יהיה 'אות לברית בין ירושלים לבניה , בוניה ... היכל מועד לאומה ..., מקום כינוס ומפגן להישגינו בחומר וברוח ובית גניזה ומשכיח לאוצרות התחייה הלאומית . ' אדריכל הבניין , זאב רכטר , שאף לשוות לבניין אופי ייצוגי והדר טקסי , כיאה למטרתו . הבנייה נמשכה כארבע שנים , אך כבר באוגוסט , 1951 עוד לפני השלמתה , התקיים במקום הקונגרס הציוני הכ"ג , הקונגרס הציוני הראשון שהתכנס במדינת ישראל . אתרי גבעת רם והר הרצל ב 1951 החל אגף התכנון של משרד ראש הממשלה , בראשות האדריכל אריה שרון , לתכנן את קריית הממשלה _בגבעת רם . השטח המתוכנן כלל גם את 'בנייני האומה . ' התכנית התבססה על תפיסה של קריית גנים שייכנו כה משרדים מרוחקים זה מזה וביניהם גנים ומגרשי חנייה . המתכנן הכללי היה האדריכל קלרווין , שהציב בתכניתו שבעה בנייני משרדים . עד לשנת 1954 הושלם רק הבניין הראשון — הבניין של משרד האוצר . ליד קריית הממשלה בגבעת רם החלו האדריכלים ראו , קאופמן וקלרווין גם בתכנונה של קריית האוניברסיטה . התכנית דמתה בעקרונותיה לזו של קריית הממשלה : _כביש טבעת ובניינים מרוחקים זה מזה , שכיניהם שטחים ירוקים , מדשאות , שיחים ועצים . בשנת 1954 נחנכה ק ריית האוניברסיטה בגבעת רם , כאשר כמה בניינים כבר עמדו בה . ב 1951 זכה האדריכל קלרווין בתחרות _בין לאומית לעיצוב המיתחם של הר הרצל . התכנית כללה את רחבת הקבר , הגן שמסביב ומיקום הקברים של מנהיגי האומה . באותן שנים גם התרחב ועוצב בית הקברות הצבאי ונוספו בו מצבות קבורה ואנדרטאות . ' יד ושם' ו'היכל שלמה' כשנתיים אחרי כן , בשנת , 1953 החליטה ממשלת ישראל על הקמת רשותזכרון ומחקר לשואה ולגבורה בירושלים , 'יד ושם , ' שההכנות להקמתה נערכו עוד בשלהי תקופת
|
|