|
|
עמוד:98
ישראל ונציגי צה"ל היו האלוף יוסף אבידר וקציני החילות השונים . את אחוזת הקבר בחרה ועדה מיוחדת ב 7 בינואר , 1949 והארון נטמן בכ"ב באב תש"ט , מלווה במשמר כבוד ובנציגי 6 , 000 יישובים , מוסדות וארגונים מכל קצות הארץ , שהביאו כל אחד שקיק עפר מאדמת מקומו . הקבורה נעשתה בהתאם לצוואתו של הרצל . בית הקברות הצבאי , במדרון הצפוני של הר הרצל , נפתח ב . 1950 תחילה הועברו אליו עצמותיהם של חללי הבריגדה היהודית שנפלו במלחמת העולס השנייה ועצמות הנופלים בגוש עציון . מאחר שלא נתממש הסדר הגישה למקומות הקדושים שבעיר העתיקה , גברה חשיבותם של הר ציון ואתריו . הבניינים הועברו לרשות משרד הדתות ונתמנתה ועדה להר ציון . קדושת ההר במסורת היהודית נבעה מהאמונה שדוד המלך קבור בו . כך היה הר ציון למוקד עלייה לרגל של יהודים אל קבר דוד ואל גג הבניין שלו , כדי לצפות אל עבר הרובע היהודי , _הר הבית , קצה הכותל המערבי והר הזיתים . קבר דוד שופץ . כוסה בדגל ישראל _ואחר כך בפרוכת . והוצבו עליו 22 כתרי תורה — כמספר המלכים מבית דוד . שופץ גם מצפה _הר הבית שעל גג הבניין והונחה בו מצבת זכרון לחללי הרובע היהודי . כקומת הבניין השנייה . בדרך למצפה , נקבע 'חדר הנשיא' והוצג בו _ספר תורה שנתרם ליום הולדתו השבעים וחמישה של הנשיא חיים וייצמן . בבניין סמוך הוקם 'מרתף השואה , ' שנחנך ביום הקדיש הכללי , י' בטבת תש"י ( ינואר , ( 1950 והיה למקום זכרון והנצחה ליהדות אירופה שנספתה בשואה . הוצגו בו שרידים מספרי תורה , אפר נרצחים ומצבות לזכר קהילות ומשפחות שהושמדו . המקום נבחר טקס קבורתו של בנימין זאב הרצל , 1949
|
|