|
|
עמוד:86
בהקצאת מבנים באזורים שבשולי המערך העירוני הבנוי , שכונת מוסררה הסמוכה לקו _שביתת הנשק עם ירדן והכפר הנטוש לפתא שבמבוא המערבי של ירושלים . מידת ההרס בשני המקומות היתה מרובה , ונדרשה שם השקעה כספית ניכרת לשיפוץ של מבני המגורים ותשתית השירותים . עד מהרה התברר כי בלפתא השיפוץ אינו כדאי . פתרון אחר היה שיכונם של עולים חדשים במבנים בשכונות יהודיות שניטשו בזמן הקרבות ותושביהם לא שבו אליהם , בצפון ירושלים וכן בתלפיות ובמקור חיים שבדרומה . עולים אחרים לא המתינו לפתרון מוסדי לבעייתם ושכרו דירות ביוזמתם ובסיוע כספי של הסוכנות , בעיקר בשכונות של צפון העיר , שרכים מתושביהן התגוררו עתה בשכונות הערכיות הנטושות . _בסך הכל הגיעו לעיר בין אפריל 1949 למארס 1950 יותר מעשרת אלפים עולים , שמחציתם מצאו דיור בכוחות עצמם . בכך הגיע מספר העולים שהשתכנו בירושלים מאז ספטמבר 1948 ועד למארס 1950 לכ 15 אלף נפש , מספר הדומה למספר הוותיקים שעזבו את העיר בתקופת המלחמה . חיילים משוחררים ונכי מלחמה , שנהנו מיוקרה חברתית ומדעת קהל אוהדת יותר מאשר העולים , תבעו שלא יקפחום לעומת פקידי הממשלה . תביעתם זכתה בתמיכת הרשויות הממשלתיות שטיפלו בהם וכן מועצת פועלי ירושלים . בעקבות לחצם של מוסדות אלו הוקצו למאות משפחותיהם של החיילים המשוחררים ונכי המלחמה כשליש מהדירות שנועדו לשיכונם של הפקידים . המחסור במבנים לדיור , שהחל להסתמן באביב 1949 והיה תופעה _כלל ארצית לאחר שנוצל כבר רובו המכריע של הק ? צאי הנטוש , האיץ את התהליך של הקצאת הקרקעות ותכנון הקמתם של שיכונים חדשים . ביולי 1949 החליטו אגף התכנון הממשלתי ונציגות האוצר בירושלים ( בתיאום עם עיריית ירושלים , שמעמדה ותפקודה בשלהי תקופת המנדט ובזמן המלחמה היו דלים ביותר ועתה החלה להתאושש ) להקצות 1 , 800 דונם של קרקע ערבית נטושה מדרום מערב לירושלים , בשטח שהיה ידוע בשם ח'רכת כית מזמיל ונכלל במקורו באדמות הכפר עין כרם . ראוי לציין , כי האזור עדיין לא הוכלל כתחומה העירוני של ירושלים , וההקצאה נעשתה תוך הבנה כי בעתיד יורחבו גבולותיה . חברת הבנייה ההסתדרותית 'שיכון עובדים' היתה הגורם הראשון שגילה עניין בבנייה בשטח זה . החברה , שיזמה כאותה העת פרויקט בנייה גדול לוותיקי הסתדרות העובדים , ביקשה לממן חלק מן הבנייה בסיוע ממשלתי שיינתן באמצעות הקצאת קרקעות ערביות נטושות במחיר נמוך . עד מהרה הגיעו למשרדי הממשלה בקשות נוספות להקצאת קרקעות לבנייה באזור ח'רבת בית מזמיל : חברת 'עמידר' ביקשה לכנות שם שיכונים לעולים חדשים , וגם 'רסקו , ' 'אפרידר' וגורמים נוספים גילו עניין כאזור . לאחר עימותים חוזרים ונשנים כין חברות הבנייה מזה ובינן לבין הממשלה מזה , הוחלט לחלק את השטח ולייעדו לבניית שכונה כת 3 , 000 יחידות דיור , שיתגוררו בה 12 עד 15 אלף תושבים , עולים וותיקים ( כיום שכונת קריית היובל . ( אזור שני שביקשה הממשלה להקצותו לבניית שיכונים היה שטח מדרום לשכונת קטמון , אף הוא קרקעות נטושות של ערבים מהכפרים מלחה ובית צפפה הסמוכים ( האזור שנבנו בו שיכוני גונן , 'הקטמונים . ( ' החברה הראשונה שבנתה באזור היתה
|
|