|
|
עמוד:42
' העלאת הריבונות' בשיירות לירושלים גישה זו אכן באה לידי ביטוי מקיף בחורף ובאביב , 1948 בשורת המבצעים בירושלים ובדרך אליה . במהלך הקרבות על הדרך לירושלים עסקה ה'הגנה , ' לראשונה בתולדות המפעל הציוני . בכיבוש צבאי של ממש . במהלך החורף של שנת 1948 העבירה ה'הגנה' לירושלים 283 שיירות , שהביאו עמן 13 אלף טונות ציוד , כ 10 אלף טונות עד ראשית אפריל ; רוב השיירות עברו אפוא עוד לפני המפנה של מבצע 'נחשון . ' במבצעים 'נחשון' ו'הראל' אמנם העבירה ה'הגנה' שיירות גדולות מאוד , אך _בסךהכל הן היו רק ארבע במספר , ושיירה קטנה נוספת כחודש אחר כך , במבצע 'מכבי . ' למאמץ צבאי גדול זה היתה משמעות רבה גם בהמשך . בחודשים הבאים נאחזה ההנהגה הציונית ישראלית בו ובהשלכותיו , וטענה כי כאשר חדלו הבריטים לדאוג לבטחון האוכלוסיה האזרחית בירושלים , היתה הסוכנות היהודית ( באמצעות ה'הגנה ( ' ראשונה למלא את החלל . לכן , נטען , יש לישראל זכות מיוחדת בירושלים , נוספת לזכויות ההיסטוריות הידועות של העם היהודי . במובן ידוע העלו השיירות אל העיר לא רק מזון , תחמושת ותגבורת — הן 'העלו' אל העיר את הריבונות של מדינת ישראל בירושלים עוד לפני שהוכרז עליה רשמית . באפריל-מאי 1948 עדיין היתה נכונות בהנהגה הציונית ישראלית לתת לאו"ם ולגורמים אחרים הזדמנות להביא להסדר בירושלים . אנשי המחלקה המדינית ( מאמצע אפריל בשליחות מנהלת העם , שבאה במקומה של הנהלת הסוכנות ) היו מעורבים בדיונים על הפוגה בירושלים יחד עם האו"ם ' ) ועדת הקונסולים , ( ' בריטניה ( הנציכ העליון ) וארגון 'הצלב האדום . ' סירוב לוותר על השגי ה'הגנה' הסכם ההפוגה שהושג בעיר בראשית מאי היה שברירי ובעצם בלתי מעשי , בין השאר מכיוון שהתנאים שהציבה מנהלת העם להפוגה כבר לא היו מבוססים על ההסכמה לבינאום ירושלים — מנהלת העם סירבה לוותר על השגיו של ארגון ה'הגנה' בעיר ובדרך אליה . היה בכך שינוי , ללא הצהרות כשלב זה , לעומת מדיניותה של הנהלת הסוכנות בראשית המלחמה , שהכירה בריבונותו המלאה של האו"ם בירושלים ובדרך אליה . סיכה נוספת לנסיגה הציונית מן ההסכמה לבינאום ירושלים נעוצה דווקא ביישוב היהודי בעיר . התכניות הציוניות בעיר התבססו , כאמור , על הרוב היהודי היציב בה ? והנה התברר , שחלק ניכר מן האוכלוסיה היהודית בעיר הוא בעייתי כיותר , ובמיוחד במלחמה . יצחק בן צבי , נשיא הוועד הלאומי לשעבר , מראשי מפא"י ולימים הנשיא השני של ישראל , כתב ב 5 באפריל 1948 להנהלת הסוכנות בתל אביב על מצבו החמור של הציבור האזרחי בעיר : 'אל נא נשכח שמחצית תושביה של העיר שייכים לעדות המזרח אשר בקרבם מצאה הפרישה מזמן קן לה . ואף מן היישוב האשכנזי מחציתו נגרר אחרי האגודה ' . ... ובהמשך ! 'אין בטחון כי בגבור המצוקה נחזיק מעמד בחזית זו [ הפנימית . ' [
|
|