|
|
עמוד:44
והתחיל להכניס אותם לרובע , כשהם נושאים תחמושת וצורכי רפואה . קדמו להם ראשוני הפורצים , אשר סמוך לשעה 3 לפנות בוקר ככר חברו למגיני הרובע , שקידמו אותם במחצית הדרך בין עמדת ה'חכורה' מגיני הרובע היו בטוחים שמיד יתחיל לשער ציון . היו שם חיבוקים והתרגשות עצומה . הפלמ"ח הגיע י , הפלמ"ח להסתער על העיר העתיקה _ אולם התברר להם תוך זמן קצר שלא כך פני הדברים . בינתיים הגיעו אנשי התגבורת הירושלמית ' ) עציוני ( ' לעמדות הרובע ותיגברו את המגינים התשושים . סמוך לשעה 4 לפננת בוקר פגש עוזי נרקיס , מפקד הפעולה , את גזית שהכניס את אחרוני חייליו לרובע . נרקיס הודיע לו , שהפלמ"ח עוזב את השער ואת 'מסדרון הפריצה' בן 200 המטר , המשתרע מכאן ועד לעמדה הקיצונית של הרובע , ה'חכורה , ' וכי על אנשי התגבורת של 'עציוני' להמשיך לאבטח את האזור . גזית טען , כי מרבית אנשיו מצויים כבר בעמדות הרובע ושהם חסרי ניסיון קרבי מתאים . נראה שנרקיס אישר לו לכנס את אנשיו ברובע היהודי . לא יאוחר משעה 5 לפנות בוקר עזבו אנשי הפלמ"ח את שער ציון ו'מסדרון הפריצה' וחזרו להר ציון , משם התפנו לקרית ענבים , כנראה סמוך ל 7 בבוקר . החל משעה 5 לפנות בוקר , ועד לשעה 9 באותו יום , במשך ארבע שעות תמימות , היו השער ו'מסדרון הפריצה' עד לעמדת ה'חכורה' נטושים . אף חייל עברי לא טרח לשמור על השער . כל אותה עת , הסתתרו שער ציון , פגיעות כדורים סביב לו
|
|