|
|
עמוד:40
מבוא — לקראת סיור מטרת רשימה זו לאפשר למטיילים ללכת בעקבות לוחמי תש"ח , שהיו מעורבים בקרב על הרובע היהודי , וזאת תוך זיהוי האתרים , המבנים והעמדות . תיאור המערכה נעשה על פי שיטה המקובלת כיום בהדרכת הנושא : תחילה מבוא כללי ואחר כך תיאור הקרבות בצמידות לאתרים , כאשר מדי פעם מועלים לדיון היבטים שונים שיש להם נגיעה לאתר מסוים . ראוי לזכור כי חלק מהרובע נפגע קשה במהלך הקרבות . במהלך 16 השנים שחלפו מאז איחוד ירושלים בוצעו באזור פעולות שיקום נרחבות , ובמהלכן שונו _5 ניו של הרובע . היות שאין מדובר בשינוי מוחלט , אנו יכולים כיום לשחזר את פני הרובע בתש"ח וזאת כאשר מרבית עבודות השיקום הגיעו לסיומן ודמותו של הרובע עוצבה כמעט סופית . שחזור פני השטח וזיהוי האתרים חשוב לענייננו , מאחר שלפנינו שדה מערכה יחיד במינו , אשר דמותו הפיסית השפיעה השפעה מכרעת על אופיו של הקרב . לכן , ביקשנו להעמיד את הקורא כיום במקומם של תושבי הרובע דאז ומגיניו , כדי להקל א ת הבנת האירועים שהתרחשו באזור צפוף ודחוס זה , שממדיו לא עלו על 350 x 350 מטר . ראוי גם לשים לב . כי כאשר פרצה מלחמת העצמאות היתה העיר העתיקה 'מלאה על גדותיה . ' כ 33 , 000 נפש הצטופפו על שטח של כ 600 דונאם נטו הראוי למגורים בתוך החומות ) . לשם השוואה , כיום חיים בעיר העתיקה כ 25 , 000 נפש , ודומה כי זהו אחד האזורים הצפופים בארץ ( . הסיבה לתהליך זה אינה נעוצה רק בריבוי הטבעי הגדול של ערביי ארץ ישראל כתקופת המנדאט , אלא בעיקר בהגירה של ערבים רבים לירושלים , בעיקר מאזור הר חברון , וזאת עקב הגיאות שפקדה את העיר החל ממחצית המאה התשע עשרה , ונמשכה כמעט ברציפות ( פרט לשנות מלחמת העולם הראשונה ) עד למלחמת העצמאות . שני תהליכים ךמוגראפיים לא מקבילים אלה הביאו לתהליך נוסף , שחשיבותו רבה יותר באשר לתמונת המערכה של הרובע היהודי בתש"ח והוא ו צמצום דראסטי של שטח היישוב היהודי בין החומות . תופעה זו התבטאה בעיקר בשני תחומים : . 1 עזיבה מוחלטת של עשרות החצרות והמוסדות אשר נקנו , נבנו ואוכלוסו בידי יהודים בתוך הרובע המוסלמי . בעיקר מרח' השלשלת צפונה עד לוויה דולורוזה . התהליך , שהחל בשנות השלושים של המאה התשע עשרה , הואץ בימי העלייה הראשונה . בסופו גרו ב 1914 כרבע עד שליש מ 15 , 000 יהודי העיר העתיקה ברובע המוסלמי , שהתרוקן במהירות מיהודים בעקבות מאורעות תרפ"ט ומאורעות תרצ"ותרצ"ט . את מקומם של היהודים שעזבו תפסו במהירות מהגרים ערבים . . 2 כרסום בשולי שטח הרובע המוכר לנו כיום ( מרח' השלשלת דרומה ) והרובע הארמני מזרחה . החצרות שהיו סמוכות לשווקים נעזבו גם הן במהירות . שטח הרובע ב 1948 נאמד ב 70 דונאם בסך הכל . ( לשם השוואה . שטח הרובע המשוקם כיום הינו 116 דונאם ( . אם נעיין במפה נוכל גם להבחין , שעקב צמצום שטח המגורים היהודי נתרחקו חצרותיו משער יפו , נקודת החיבור הנוחה והקרובה ביותר ללב העיר העברית , ולמעשה די היה לערבים לסגור את השער הזה ואת שער ציון כדי לחסום לחלוטין את המעבר מהרובע לעיר החדשה . 200 מטר של סימטאות צרות , שהבדילו בין הרובע לשערים אלה , היו כשלעצמם מחסום ומלכודת למי שניסה לפרוץ החוצה . משעשו זאת הערכים , כבר במהלך חודש דצמבר . 1947 היה הרובע במצור , ומכאן מתחיל סיפורנו סיורנו .
|
|