|
|
עמוד:38
הרובע היהודי ערב מלחמת העצמאות לא רק בתי הרובע חרבו בתש"ח . באותה שנה באה לקיצה גם תקופת 'היישוב הישן' בעיר העתיקה . האוכלוסיה היהודית ששבה כיום לרובע המשוקם מורכבת ברובה לא מצאצאי אותם תושבים , ומבחינות רבות אין לה ולא כלום עם אלה שישבו ברובע ערב מלחמת העצמאות . ראוי אם כן . קודם לסיור ברובע המשוקם , לעמוד בקצרה על דמותה של אותה אוכלוסיה יהודית שעמדה במצור ובקרב במהלך המלחמה . רבים מבקשים לשחזר אותה על פי סיפורי בית אבא וסבא אולם יש לזכור שחלק ניכר מהמספרים היו אז ילדים ובני נוער , שמטבע הדברים ישתמרו בזכרונם הרגעים היפים של הווי הרובע והמשפחה , שנעלם לבלתי שוב . אחרים יבקשו זאת בספרות המחקר הענפה שפורסמה כשנים האחרונות ( לדוגמה : ספרו של יהושע בן אריה 'עיר בראי תקופה ;( ' אך יש לשים לב שספרות זו מבוססת על מקורות בני הזמן , המסתיימים לכל המאוחר ערב מלחמת העולם הראשונה , ( 1914 ) כלומר כ 35 שנה קודם לפרוץ מלחמת העצמאות ; והרי לא יעלה על הדעת לנסות ולשחזר כיום יישוב כלשהו על יסוד מקורות שזמנם מלחמת העצמאות ! השנים שאנו מבקשים להתמקד בהן מקיפות את תקופת המנדאט , ( 1948-1918 ) שבה נתחוללו כיישוב היהודי בארץ ובירושלים שינויים מפליגים . אלה לא פסחו על הרובע היהודי , אשר עבר — כפי שנראה — תהליכים מהפכניים , ששינו את דמותו לחלוטין במהלך אותה תקופה . דמותו , הרכבו ומכאן יכולת עמידתו של היישוב היהודי בין החומות , הינם מגורמי היסוד אשר השפיעו על גורלו של הרובע במלחמת העצמאות : תהליכים אלו ייבחנו על פי שני היבטים עיקריים ? שינויים דמוגראפיים , מוחלטים ויחסיים , והשפעתם על ההיבט הפיסי של תחום המגורים היהודי בעיר העתיקה . מסקנות במהלך 30 שנות המנדאט התמעט מספר התושבים היהודיים כעיר העתיקה באורח דראסטי , גם באופן מוחלט וגם באופן יחסי לגידול של יהודי ירושלים . כ 34 השנים שחלפו בין ערב מלחמת העולם הראשונה לבין ערב מלחמת העצמאות : טבלה : 1 תמורות במשקלו היחסי של היישוב היהודי בתוך העיר העתיקה בהשוואה לסך כל יהודי ירושלים בשנים 1948-1880 ( מספרים מעוגלים )
|
|