|
|
עמוד:37
ואזרחים , שנהרגו בשבועיים האחרונים לקרבות . עוד 14 לוחמים ותושבים שמתו בימים האחרונים נקברו שם לאחר מכן . כך תם למשך 19 שנה היישוב היהודי בעיר העתיקה , שמשך כמעט 700 שנים רצופות קבע את משכנו כאן . במורד היורד מהר ציון לעבר הר הבית . נפילת הרובע היהודי בתש"ח היתה הכישלון הגדול והצורב ביותר שנחלנו במלחמת העצמאות . נכון הדבר שלא היה זה היישוב היחיד שנכבש בידי הערבים במהלך המלחמה הארוכה והמרה ביותר בתולדות המדינה . במהלך 16 חודשי מלחמה זו , נפלו לידי הערבים 16 יישובים , מהם 9 במרחב ירושלים ! אולם מכל אלה היה זה הגדול ביותר 1700 ) תושבים ) והיישוב העירוני היחיד . הרובע לא היה גם השכונה היהודית היחידה שהערבים כבשו . במהלך החודשים הראשונים למלחמה נעזבו ואחר כך נכבשו ארבע שכונות נוספות בצפון העיר _ו 1000 יהודים איבדו את בתיהם , אולם הרובע היה לא רק השכונה היהודית העתיקה כיותר בירושלים , אלא גם היקרה לנו ביותר . הכישלון היה צורב גם משום שבמהלך השבועיים האחרונים ללחימה , ניתנה לנו הזדמנות נדירה לשנות לחלוטין את פני התמונה . אור ליום 19 במאי 1948 נפרץ המצור וכוח בן מאה לוחמים התחבר לרובע היהודי הנצור , הצילו מהתמוטטות ודאית , אך לא הצליח לנצל את המהומה שנתחוללה בקרב האוכלוסיה הערבית שנסה על נפשה , ולא היה מודע לכך שבאותן שעות ממש היה בירושלים רק חיל החלוץ של הלגיון הערבי . כבר במהלך המלחמה נתברר לנו . כי למעשה ניתן היה לכבוש אז בקלות יחסית את העיר העתיקה — דבר שיכול היה לשנות לחלוטין את המפה הפוליטית של העיר , ואולי אף יותר מזה . הקדמנו כל זאת , שכן כל מי שמבקש ללמוד או ללמד , לסייר או להדריך בפרשת הרובע היהודי — חייב לדעת במה דברים אמורים . מטבעם של כשלונות כה מרים , שהם מעוררים למשך דורות שאלות נוקבות : האם ? ... מדוע ... ר הייתכן כי אפשר היה אחרת !? למעשה , שאלות אלו ואחרות החלו להישאל כמעט מיד עם נפילת הרובע . הנושא עלה בהזדמנויות שונות ולווה בטעם מריר של פולמוס ומחלוקת , שהדיהם שככו במקצת רק עם איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים . גם כיום , לאחר 35 שנה , הטיפול בפרשה זו אינו מן הקלים . אולם לדעתנו אי אפשר לתאר את הקרבות שנתרחשו בעיר העתיקה כעוד _שדה קרב בתש"ח , גם אם נדגיש אתייחודיותו בהשוואה לאזורים אחרים . לפיכך , הקדמת מבוא ורקע לכמה היבטים הכרוכים בלחימתו ונפילתו של הרובע היהודי הינם מחויבי המציאות . בשורות אלו לא ביקשנו להביא בפני הקורא מחקר מקיף ויסודי _על פי _אמות המידה המקובלות כיום כחקר פרשיות קרב בתש " ח , כגון : אימות המקורות ושקלולם , גביית עדויות בעל פה , עיון במסמכים , ארכיונים וכר . לרשותנו עומד כיום חומר גלוי רב , אשר החל להתפרסם למעשה כבר במהלך מלחמת העצמאות . שפע החומר מאפשר לנו כיום להעריך נכונה את התמונה בכללותה , כמעט על כל היבטיה ומרכיביה . דומה שרק שיקולים מדיניים וצבאיים שהיו מונחים ביסוד מהלכי הקרבות וכן ליבון כמה נקודות סתומות לגבי התרחשויות אחדות — עדיין נסתרים מאתנו . רק פרסום מקיף ופומבי של המחקר המדעי המתנהל בשנים האחרונות אודות מלחמת העצמאות יאפשר לנו , אולי , להבין טוב יותר את אשר נתרחש בין החומות באותה עת .
|
|