נתוני רקע למערכה על ירושלים — תש"ח

עמוד:30

ערבים הגורם הצבאי הערבי העיקרי שנלחם בשלב הראשון של המלחמה היו ערביי _ארץ-ישדאל . כ 300 , 000 ערבים במרחב ירושלים היו מאורגנים במסגרות משפחתיות ( חמולות ) אזוריות , הפועלות לפי האינטרסים של אבות המשפחה וזקני הכפר . מבחינה דתית התחלקו הערבים בעיר עצמה ל , 300 ו 3 נוצרים לעומת 33 . 860 מוסלמים . ריכוזים גדולים של נוצרים היו גם באזור בית לחם ובית ג'לא ( כ ( 15 , 000 ובסביבות רמאללה ( אין נתונים מספריים . ( על השליטה בציבור נלחמו שתי מפלגות , אשר קמו על רקע תחרות בין משפחות , _הנשאשיבים והחוסיינים . הנשאשיבים שמרו על זיקה למשפחת ההאשמים , שליטי עכר הירדן המזרחי . החוסיינים , אשר השפעתם הקיפה את הרחוב הערבי , שלטו בוועד הערבי העליון , על כספי הוואקף המוסלמי והקאדים המטיפים במסגדים . תוכניתם היתה י הכחדת היישוב היהודי _pxD mr > . _Vx ירושלים וסביבתה הקרובה היו נתונות להשפעתם החזקה ולשליטתם . רמת הארגון הצבאי היתה נמוכה . הגוף הטרום הצכאי אשר היה קשור לחוסיינים היה הפותואה , שלרשותו עמד פוטנציאל אנושי טוב . כמות האנשים שארגון זה יכול היה לגייס היתה כמעט כלתי מוגבלת , רמתם הבסיסית טובה , ביחוד הכפריים , והשטח הערבי הרצוף איפשר ארגון ואימון הכוחות . לכפריים היה נשק פרטי ( לפי הערכות שונות , הכפרים הסמוכים לירושלים יכלו לרכז עוצמה של כ 1 , 300 רובים מסוגים שונים . ( מקורות אספקה נוספים עמדו לרשותם , ואף כוח אדם מאומן מבין המשתתפים במאורעות , עריקי הצבא הבריטי ופליטים שונים ( יוגוסלבים , פולנים ואחרים ) הגדילו את אפשרויותיהם . עקב המשבר שהציבור הערבי נקלע לתוכו עם תחילת המאורעות ( בסוף ( 1947 נוסד ועד חירום ע"י החוסיינים , והוא הקים יחידת 'משמר לאומי' לצורכי הגנה והטיל פיקוח על תחבורה , מסחר , רפואה , מחסומים וכדומה . בד בבד הגיעו 'מתנדבים' — שכירים בגיוס מלא , אשר התמקמו בעיקר בשכונות הדרומיות . התארגנות זו זכתה לסיוע מוסווה של השלטונות הבריטיים . בסוף חודש דצמבר 1947 מונה עבדול קאדר אל חוסייני למפקד מחוז ירושלים הערבית , והוא הקים פיקוד ערבי מרכזי , איחד את הארגונים 'לוחמי הקודש ( הג'יהאד ) _אל מוקדס' ו'המשמר הלאומי , ' פתח בפעולות גיוס מזורזות , ארגון ,

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר