נתוני רקע למערכה על ירושלים — תש"ח

עמוד:29

אזור — 9 שכונת פאג"י , _סנהדריה , מחניים , תל ארזה , כרם אברהם , שכונת הבוכרים , רחוב שמואל הנביא עד רחוב משה , כ 20 עמדות מתוכננות . אזור — 10 רח' שמואל הנביא עד מנדלבאום , בית ישראל החדשה , רחוב _סנט ג'ורג , ' בתי אונגרין , מאה שערים . בית ישראל הישנה , שער פינה . כ 11 עמדות מתוכננות כלפי חזית צרה במזרח . אזור — 11 בית החולים 'הדסה' והאוניברסיטה העברית על הר הצופים . חבל — 4 מרכז העיר . אזור — 13 מרכז העיר עד רח' המלך ג'ורג , ' רחביה , _קרית שמואל וטלביה הצפונית עד כיכר סלמה . אזור — 14 החלק המערבי של מרכז העיר . נווה שאנן ובה תחנת נוטרים ושישה רובים . חבל — 5 מרכז העיר . אזור — 1 הרובע היהודי בעיר העתיקה ובו כ 2 , 500 תושבים . אזור — 12 ימין משה היתה מבוצרת ובה חמישה שערי ברזל וכ 12 עמדות . חלקן מתוכננות . שכונה זו מנותקת ע"י אזור הביטחון ב' והמושבה הגרמנית . אזור — 15 מרכז העיר : דאגה לבטחון הפקידים , האסירים היהודים , ותושבי רחובות ממילא , _סנט יוליאן _> רח' דוד המלך היום ) והנסיכה מרי ( שלומציון המלכה כיום ) והמרכז המסחרי החדש , שבו היו החנויות של יהודים ומספר קטן של דירות . חימוש עקב המשטר הצבאי והסלקת ( החבאת ) הנשק , היה במחוז 'עציוני' חוסר רב בכלים לעומת התקן . בעיות הרכש הקשות ושיתוק פעולות 'ההגנה' בירושלים בשנים 1946-1945 _צימצמו את הזרמת הנשק למחוז זה . נתונים על כמות הנשק שבידי האצ"ל והלח"י בירושלים חסרים , אך גם מספר הכלים שבידיהם היה מועט . צורכי הלחימה בירושלים הצריכו נשק רב , עקב הפיצול הרב בשכונות וביישובים ואפשרויות ההגנה הקשות . לשם המחשה נביא מספר נתונים : לחימוש שני גדודי החי"ש היה צורך ( במצבה מינימלית ) ב 200 רובים , 200 תת מקלעים , כ 20 מקלעים , 8 מק"בים ( מקלעים בינוניים ) ומספר מרגמות 3 " ו . 2 " לחימוש 15 אזורי העיר , שבהם 16 קטעים וכ 350 עמדות , היה צורך ב 1 , 500 רובים או תת מקלעים 15 , מקלעים _וכ 30 מרגמות . 2 " סה"כ כ 1 , 900 רובים ותת מקלעים , 35 מקלעים , 8 מק"בים , ולמעלה _מ 30 מרגמות 2 " ו 3 " ( וזאת לפי הערכה מינימלית . ( בטבלה הבאה ניתנים מצבות הנשק במחוז ירושלים בשנים 1946 ו . 1947 המספרים אינם מדויקים . כיוון שנשאבו ממקורות שונים , אך יכולים לתת תמונה אופיינית :

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר