|
|
עמוד:17
_בית איקסא נכבש , אך ההתקפה על נבי סמואל החלה באיחור , סמוך לעלות השחר . הערבים ירו מהכפר הגבוה אל הכוח התוקף , שהעפיל במדרון — והדפו את ההתקפה כשהם גורמים לתוקפים אבירות רבות . שיח' ג'ראח נכבשה , אך הבריטים פינו את הכוח היהודי , בטענה ששכונה זו שוכנת על ציר הפינוי שלהם והם לא יניחו לה להיות _שדה קרב . שכונת קטמון נכבשה בקרב הגבורה , שבמרכזו היה מנזר סךסימון : שתי פלוגות מחטיבת פלמ"ח ' הראל' השתלטו בחשכת הלילה על המנזר שבפאתי השכונה , החולשת על סביבתה . לאור היום כיתרו הערבים את המנזר , וכובשיו ספגו אבידות נוראות . מתוך 120 הלוחמים שבמנזר וסביבו , נהרגו כעשרים ונפצעו עשרות רבות . רק עשרים נשארו שלמים בגופם — אך תשושים לגמרי . ברגע מסוים חשבו המפקדים לחפות על פקודיהם הכשירים שינסו לפרוץ החוצה , ואחר כך למלכד את הבניין , להגן על הפצועים עד הרגע האחרון , ואם לא תגיע תגבורת — והערבים יגיעו אל פתח המנזר — לפוצץ אותו , בבחינת 'תמות נפשי עם פלשתים . ' ברגע זה של סף שבירה , נשברו הערבים : החלה מנוסה מקטמון , ומנוסה זו הציתה מנוסה גם בשכונות הערביות הסמוכות — הגרמנית והיוונית . ירושלים המערבית נפלה כולה בידי היהודים . בווינגראד' בידינו ! התאריך 14 במאי 1948 , ה ' באייר תש"ח ( יום הקמת המדינה )
|
|