|
|
עמוד:517
חלו שינויים מסוימים בהרכבי האוכלוסייה בשני הגושים הוותיקים . כך למשל בגוש של דרך יפו התחזק מאוד היסוד של עדות המזרח באזור הנרחב של שטח הנחלאות . לשכונות הוותיקות של בני העדות במקום כמו הפרסים , התימנים , הכורדים , האורפלים _, החלבים ועוד הצטרפו רבים נוספים מבני עדות אלה שהקימו שכונות נוספות ליד הוותיקות , והאוכלוסייה באזור כולו הצטופפה והלכה . לעומת זאת , בשכונות הוותיקות האשכנזיות לאורך רחוב אגריפס כמו אבן ישראל , משכנות ישראל , סוכת שלום , מזכרת משה ועוד עזב חלק מהאוכלוסייה הוותיקה , המתקדמת והמשכילה יותר את האזור ועבר לשכונות החדשות שהחלו להיבנות בירושלים , ובמקומם נכנסה אוכלוסייה ענייה מיוצאי העיר העתיקה וממקומות נוספים בעיר . תנאי הדיור בשכונות אלה כמו גם באזור הנחלאות כולו היו קשים ביותר , מאחר והן לא נבנו בצורה שהתאימה להתפתחויות המודרניות שהתרחשו בעיר בתקופת המנדט . היה צורך להכניס לתוכן מים זורמים , אמצעי סניטציה וביוב , לפתח תאורת חשמל ואמצעים מודרניים נוספים . כל זה היה קשה לביצוע ללא אמצעים כספיים מתאימים . כך הפך האזור כולו לאחד מאזורי משכנות העוני של העיר . גם בגוש השכונות הצפוניות , זה שסביב מאה שערים ושכונת הבוכרים , חל שינוי בהרכב האוכלוסייה בתקופת המנדט . כך למשל בשכונת הבוכרים , שהייתה בשלהי השלטו ן העות'מאני ועוד יותר בראשית תקופת המנדט שכונת היוקרה של העיר , חל חילוף אוכלוסייה מרשים . בשנות העשרים שימשה השכונה כמרכז האינטליגנציה המשכילה הליברלית של תושבי העיר והיו בה כמה מוסדות ציוניים חשובים . אך אלה עברו במרוצת תקופת המנדט לשכונות החדשות המודרניות שקמו בעיר ברחביה , בית הכרם ועוד . לעומת זאת גדלה האוכלוסייה בשכונה זו והצטופפה ביותר , בין אם כתוצאה מהריבוי הטבעי הגבוה בקרב תושביה הוותיקים מבני עדות המזרח בין אם _על ידי הצטרפות אוכלוסייה חרדית מהסביבה הקרובה אשר עברה להתגורר כאן . כן נוספו שכונות חדשות של אוכלוסייה דתית חרדית פחות ולאומית יותר , באזורי גאולה , כרם אברהם , מקור ברוך ועוד . תהליכים אלה בולטים היטב בנתוני האוכלוסייה היהודית בעיר כפי שהשתקפו במפקד יהודי העיר משנת . 1939 בשכונות לאורך רחוב יפו הגיעה האוכלוסייה היהודית בשנה זו _לכ 30 , 000 נפש , מתוך זה בנחלאות בלבד _כ 13 , 000 נפש ( מתוך זה , בזיכרון יוסף — כ ; 3 , 400 בנחלת ציון ; 3 , 000 — בנחלת אחים ; 2 , 000 — בזיכרון אחים . ( 2 , 000 — בגוש השכונות של צפון העיר הגיעה האוכלוסייה _לכ 37 , 250 נפש ( מתוך זה בשכונת הבוכרים בלבד — כ 5000 תושבים ; בבית ישראל החדשה — שכונה חדשה שנבנתה בתקופת המנדט 5 , 000 — נפש ; בבית ישראל הישנה ; 3 , 000 — במאה שערים , 3 , 000 — ומספרים דומים בגאולה , בכרם אברהם ובמקור ברו ך — שלושתן שכונות חדשות שנבנו בתקופת המנדט . ( בשני גושי השכונות הוותיקות , שכונות רחוב יפו והשכונות בצפון העיר יחד , גרו קרוב _ל 70 , 000 נפש — כ 7 / 8 מכלל האוכלוסייה היהודית בעיר , בעוד שכפי שצוין לעיל , 49 בכל שלושת הגושים החדשים היו כ 10 , 000 נפש — _כ 1 / 8 מכלל האוכלוסייה . 47 ראו בעניין זה המחקר : א' בריטישגי שימר , יתנאי הדירה והחיים במשכנות העוני בירושלים , ' בתוך בעיות השיכון _בארץ ישראל , ירושלים , 1938 עמ' , 81-8 המראה שרוב משכנות העוני בעיר נמצאו כאן כמו גם בחלק מהשכונות הוותיקות באזור החרדי בצפון העיר . 48 ראו פירוט מעניין בנושא זה : ד' ורמן , הבוכארים ושכונתם בירושלים , ירושלים , 1991 עמ' 49 . 69-64 ראו גורביץ ( לעיל , הערה . ( 45
|
|