|
|
עמוד:515
פיתוחה וקידומה של העיר . וייצמן קיווה מיד לאחר הכיבוש הבריטי שהצהרת בלפור וכניסת הבריטים לירושלים תביא אותם להפקיד בידיו את נושא פיתוחה של העיר ; אך לא כך חשבו הבריטים , במיוחד אלה ששלטו בעיר ובסביבתה . ההתנגדות הערבית לתנועה הציונית , ובין היתר למעורבותה בירושלים , חיזקה את הבריטים ברצונם להינתק מהציונים בנושא קידומה של ירושלים . התנועה הציונית מצדה המשיכה לעסוק בתכנון העיר ובהעלאת חזונות על פיתוחה העתידי , במיוחד בראשית תקופת המנדט הבריטי . הונחה אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים , המרכז הרוחני החדש של העם היהודי . מתכנן הערים בעל השם העולמי פטריק גדס ( _06 _^ 16 _*) תכננה בעבור התנועה הציונית , כ'מקדש' הרוחני של העם היהודי הקם ומתחדש בארץ אבותיו , כמו גם את השכונה המודרנית החדשה 'תלפיות' כעיר העברית המודרנית שלה . שתיהן תוכננו כפונות לעיר העתיקה , מושפעות ממנה ומקרינות עליה . האדריכל היהודי ריכרד קאופמן הביא לירושלים את רעיונות 'עיר הגנים' האירופית ותכנן בעבורה שכונות גנים הכוללות מרכזי רוח ותרבות , ומוסדות התנועה הציונית העולמית והיישוב היהודי בארץ ישראל החלו נקבעים בה . אלא שפעילות אינטנסיבית זו של נציגי התנועה הציונית בירושלים בראשית תקופת השלטון הבריטי בארץ לא זכתה להתבססות ולא נשאה את הפרות המקווים בהמשך התקופה . עוד בראשית תקופת המנדט הופיעו בקיעים , כאשר מוסדות וארגוניים תרבותיים של היישוב היהודי בארץ העדיפו להתמקם בתל אביב , ואף אלה שמוקמו בתחילה בירושלים החלו לרדת ממנה למרכז היהודי החדש שקם והתפתח בקצב מהיר ביותר באזור של יפו תל אביב . גידולה של תל אביב , העיר העברית הראשונה בישראל , החל מאפיל על התפתחותה וגידולה של ירושלים היהודית . כתוצאה החלה זו לפגר אחר ההתפתחות הכללית של היישוב היהודי בשאר חלקי הארץ , ולאבד את עמדת הבכורה שהייתה לה במאה התשע עשרה בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל . אנשי העליות הציוניות השלישית והרביעית הגיעו אמנם לעיר , אך בשיעור קטן בהרבה מאשר לשאר חלקי ארץ ישראל — כ 10 _' _70 בלבד מאנשי העלייה השלישית וכ 79 ? 1 בלבד מאנשי העלייה הרביעית . ב , 1931 עם תחילתה של העלייה החמישית , התחדשה העלייה היהודית גם לירושלים אך זו שוב הייתה מצומצמת בהשוואה לשאר חלקי הארץ , אם כי תרמה רבות להתפתחותה של העיר . ככלל יש לציין כי אכן חל גידול מרשים באוכלוסייה היהודית בירושלים גם בתקופת 37 ראו פרטים בעניין זה אצל בן אריה , 'התמורות . ' _עמ , 391 והמקורות שם . 38 ראו : ב"ז קדר , 'טכס הנחת אבני הפינה לאוניברסיטה העברית בט"ו באב תרע"ח 24 ) ביולי , ' ( 1918 ש' כ"ץ ומי הד ( עורכים , ( תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים : שורשים והתחלות , ירושלים , 1997 עמי ; 119-90 יי פז , 'האוניברסיטה העברית בהר הצופים כ"מקדש , '" שם , עמ' ; 310-281 וכן בן אריה , _ישימורה ותכנתה' ( לעיל , הערה , ( 10 עמ' . 496-494 39 על שכונות הגנים בירושלים ראו : ג' ביגר , 'שכונות הגנים בירושלים : תכנונן והתפתחותן בראשית שלטון המנדאט הבריטי , , ' 1925-1917 קתדרה , 6 ( _תשל"חן , עמ' . 131-108 ו כן : ת _ןזט _^ עז _ י . / 01 , י _0 ו 11 ! י ; _110 ! 1 חו י _!> ת _0 ווו $ _01110 ן [( 03 / 014 ) £ ח 1 ווח _? 13 י 40 פרטים בנדון ראו : מ' רומן , 'מעברו של המרכז הדמוגרפי והכלכלי מירושלים לתל אביב בתקופת המנדט , ' חי לבסקי ( עורכת , ( ירושלים בתודעה וכעשיה הציונית : קובץ מאמרים , ירושלים , 1989 עמלן . 234-2 41 בן אריה , 'התמורות' ( לעיל , הערה , ( 8 הערה 177 וההפניות שם .
|
|