ירושלים בתקופת המנדט — העשייה והמורשת

עמוד:508

לוח 1 מראה כי בתקופת המנדט גדלה האוכלוסייה הלא יהודית בעיר פי שלושה , מכ 22 אל ף בראשית המנדט לכ 65 אלף ב . 1946 העדה המוסלמית גדלה מ 11 אלף ל 34 אלף , והקהילה הנוצרית מ 13 אל ף ל 31 אלף . מעניין לציין את היחס הכללי בין האוכלוסייה שהמשיכה להתגורר בעיר העתיקה לזו שהחלה להתבסס בעיר החדשה שמחוץ לחומות . באשר לעדה היהודית , הרי כבר בסוף תקופת השלטון העות'מאני נותרו בעיר העתיקה _כ 15 , 000 יהודים בלבד , בעוד שמחוץ לחומות חיו כבר קרוב ל 30 , 000 נפש . בתקופת מלחמת העולם הראשונה פחתה האוכלוסייה היהודית בכל העיר ירושלים ובכלל זה גם בעיר העתיקה . במפקד הבריטי הראשון ב 1922 היה המצב כדלהלן : בעיר העתיקה - כ 5 , 000 יהודים , בעוד שמחוץ לחומות המשיך המצב לעמוד על קרוב ל 30 , 000 נפש . בסוף תקופת המנדט הבריטי נותרו כבר בעיר העתיקה כ 2 , 000 יהודים בלבד , בעוד שמחוץ לחומות חיו קרוב ל . 100 , 000 הידלדלות זו באוכלוסייה היהודית בעיר העתיקה הביאה גם לחוסר התפתחות ובנייה של מוסדות ומבנים יהודיים בעיר העתיקה בכל תקופת המנדט , פרט להשלמת הבנייה של ישיבת 'פורת יוסף' בראשית תקופה זו , שהייתה למעשה המשך הפעילות מן התקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה . יתרה מכן , מוסדות ועמדות יהודיות רבות בחלק זה של העיר נעזבו וננטשו בתקופה זו , והנוכחות היהודית בו הצטמצמה ביותר . בניגוד למצב בקרב העדה היהודית , אוכלוסיית העדות הלא יהודיות ( המוסלמית והנוצרית ) שהתגוררה בתוך העיר העתיקה גדלה בתקופת המנדט . בעוד שבסוף התקופה העות'מאנית התגוררו בעיר העתיקה כ 20 , 000 נפש ובעיר החדשה מחוץ לחומות כ 5 , 000 נפש , הרי שבסוף תקופת המנדט חיו כ 33 , 500 נפש בעיר העתיקה וכ 31 , 500 נפש מחוץ לחומות , מתוך אוכלוסייה כוללת של כ 65 , 000 לא יהודים בירושלים . בשלהי השלטון העות'מאני אפשר להבחין בבירור בירושלים בהבדלים בין הפעילות של הקהילה המוסלמית בעיר שנשענה על השלטון העות'מאני המוסלמי לבין זו של העדות הנוצריות שנסמכו על הכנסיות הנוצריות והמעצמות הגדולות . בתקופת המנדט , לעומת זאת , התגבש שילוב בין הערבים המוסלמים והנוצרים , כאשר הרכב האוכלוסייה נעשה לאומי יותר ומידת דתיותו פחתה והלכה . ההבחנה הייתה בראש ובראשונה בין יהודים לבין ערבים פלשתינאים , כאשר האחרונים כללו ערבים מוסלמים ונוצרים כאחד . אפשר אמנם להבחין בתוך העדות הנוצריות , בעיקר אצל היוונים אורתודוקסים והלטינים קתולים , בין מיעוט קטן שהיה אירופי במוצאו לבין הרוב המכריע של אוכלוסייתן 17 על תחילת תהליך הנטישה של יהודי ירושלים את העיר העתיקה ראו : יי בן אריה , עיר בראי תקופה , כרך א . ירושלים במאה התשע עשרה , העיר העתיקה ( להלן : בן אריה , העיר העתיקה , ( ירושלים , 1977 עמ' ; 435-434 כרך ב : ירושלים החדשה בראשיתה , ירושלים . 1979 על המשך הנטישה בתקופת המנדט ראו : בן אריה , 'התמורות' ( לעיל , הערה , ( 8 עמי , 428-427 ושם מקורות כקשר לירידה באוכלוסייה בתקופת מלחמת העולם הראשונה . 18 פרטים בכל הנושא הזה ראו : ר' יזרעאל , 'מלב הישוב היהודי לשכונת עוני נצורה , ' מי נאור ( עורך , ( הרובע היהודי כעיר העתיקה ירושלים , ירושלים , 1987 עמ' 19 . 243-184 על נושא זה ראו : ( 6 ( 1 . ) . ו וו ! ות 1 ןד 5 . . _יא 7-194 ו 1 _? 1 19 _יז 8 _^? 1- _י £ _7 . 1 , מ 01111 £ _1161 ו 1 ו 7116 _010 * /\ ו _. / ג / _£ . 40 . ין 1 _1499 . זו _310 _ייו 1 _יז 1 . ) _0 . _וו \ _# 1 ? 01€ 111 // ' < וייו / 9 _? 1- 11 11111 ! 1 ד 0 _^ ז _9 וח > /( 1 ן _* יטי _31 ד 1 _^^ : ווו . \( _111- ו . _1011 ( להלן : דייח יס , 'ירושלים . ( '

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר